להתנדף-evaporate

שינויים (57)

-נקודת מבט פריסיליה-
(לאחר חודש)

החודש האחרון עבר במהירות. ההחלטה שלי ושל כריסטיאן לעבור לגור ביחד הייתה החלטה מרגשת במיוחד, ובחרנו לקנות בית קרקע יפייפה, שתפס את עינינו כשהתחלנו לחפש בתים יחד. הבית עצמו גדול במיוחד, ומתאים לנו ולצרכים שלנו באופן מושלם. בשבועיים האחרונים היינו עסוקים בלמזג את זוג הדירות שלנו, לבית אחד. לבית שלנו.

בחודש האחרון אני מרגישה שהגוף שלי משתגע. המחזור שלי מאחר, הראש שלי דואב, ובבטני מתחוללת בחילה רצינית המלווה בהקאות בלתי פוסקות.

״מה יש לך?״ לוק גוער בי בפעם החמישית היום כשאנחנו יושבים במשרד שלי בבית החדש. אני מעבירה מבטי שהיה עד עכשיו תקוע על בטני, אל עיניו הכחולות. ״מה יש לי?״ אני שואלת חסרת הבנה, והוא מביט בי ברצינות. ״את לא מרוכזת לאחרונה. מהרגע שחזרנו מאיטליה, בום, את לא איתנו״ הוא אומר ואני שוללת את דבריו בידיי, אני לגמרי בסדר. ״אני לגמרי בסדר, לוק״ אני מחזירה והוא מביט בי במבט יודע דבר. ״פרקאר..״ הוא אומר, במעט חשש, מתיישר בכיסאו. ״אני לא מאמין שאני פותח את הנושא..״ הוא ממשיך ואני מכווצת את גבותיי באי הבנה.

״אולי שקלת..לעשות בדיקת הריון?״ הוא אומר בחדות ואני פוערת את עיניי באי אמון. מלהרגיש לא טוב, ועד ללהיות בהריון, יש שמיים וארץ. ״לוק..״ אני מזהירה בארסיות, והוא מזדקף באומץ. ״לא פאקינג לוק. פרקאר, אני יודע מה אני מדבר. יש לי פאקינג הרגשה״ הוא מנסה, ואני שוב שוללת את דבריו. ״נראה לך שאני בהריון? אני נוטלת גלולות״ אני אומרת בהגיון והוא מגחך,״סטטיסטית גלולות מונעות הריון רק במקרים של תשעים-ותשע נקודה שש אחוז. יש מצב שהרחם שלך קצת נקלע לסטטיסטיקה המסכנה של ארבע האחוזים הנותרים, ונקלטת״ הוא מסביר ברצינות ואני מביטה בו בחוסר אמון.

״אני באמת חושבת שאתה מגזים״ אני משיבה ביריקה והוא ממשיך באותה הדעה ההיא שלו. ״לפחות תעשי בדיקה פרקאר. תשללי. מקסימום, אין תינוק.״ הוא מנסה שוב, ואני מגלגלת עיניי. ״ואז תצא לי מהרחם?״ אני שואלת, והוא מגחך גיחוך של יודע דבר.

״לתמיד״. הוא מבטיח אני קמה מכיסאי. ״אני אשלח הודעה לנורה ואבקש ממנה כשהיא מגיעה מאוחר יותר היום, שתקנה בדרך בדיקת הריון..״ אני ממלמלת, ומוציאה את הטלפון מכיסי, מתכוונת לסמס לעוזרת הבית שלי שתאסוף בדרכה לכאן בדיקת הריון. הרי אם אני אלך לחנות בעצמי, ואקנה בדיקת הריון, זה יהפוך לאירוע תקשורתי שאין לי סיבה לפתוח אפילו. לוק מהנהן כמרוצה.

״סוף סוף את מקשיבה לי״ הוא מתרברב ואני מגלגלת עיניי. ״זה רק בשביל להוכיח לך כמה שאתה טועה.״ אני משיבה בביטחון כשמסיימת להקליד לנורה הודעה, ומחליקה את הטלפון בחזרה לכיסי. אני חוזרת לכיסא המנהלים המפנק שלי ומתיישבת עליו, מתחילה לעבוד על המחשב.