מרי
סטפן קיים את ההבטחה שלו,הוא הוריד אותי בבית אחרי הארוחה והמשיך למשרד.
הוא אמר שאני יכולה לאחר קצת, אז לקחתי את הזמן שלי במקלחת.
הבוקר הזה היה קצת מוזר,ראיתי צעד אחר לגמרי של סטפן.
הוא חייך,צחק, היה נחמד?!
זה פאקינג היה מוזר ברמות.
אחרי המקלחת מרחתי על עצמי קרם גוף בריח וניל,לבשתי הלבשה תחתונה אדומה ואז התלבושת המשרדית החדש שדנה קנתה לי.
חצית עיפרון שחורה וחולצת כפתורים אדומה כהה ונעלתי עקבים תואמים לחולצה.
לקחתי את התיק הקטן שלי מהמיטה,נישקתי את קירה ויצאתי מהדירה.
............
"איפה היית אתמול,לעזאזל?!" צעקה דנה כשנכנסתי למשרדי.
"למה את כל הזמן פה ולא במשרד שלך?" שאלתי אותה וישבתי בכיסא שלי.
"כי במשרד שלך יותר נוח לדבר, עכשיו אל תשני את הנושא. איפה היית אתמול? ניסיתי להשיג אותך בטלפון כל הבוקר" טוב שהיא הזכירה לי, אני חייבת להטעין את הטלפון.
הוצאתי אותו מתיק וחיברתי אותו למטען.
"לא היה לי סוללה ואת לא תאמיני איפה ישנתי אתמול"
דנה הרימה גבה לעברי ושילבה את זרועותיה.
"נו,איפה? אני מקווה שזה היה שווה את התקף לב שהיה לי בבוקר"
צחקקתי והיא גלגלה את עיניה.
"אצל סטפן" עיניה של דנה נפערו."מה?!"
"תאמיני לי גם אני הייתי בשוק כשמצאתי את עצמי במיטה שלו"
"אבל איך הוא לעזאזל ידע איפה היינו אתמול?! רגע..... את פאקינג היית במיטה שלו?!!!!"
"הוא אמר שהתקשרתי אליו אתמול כשהייתי שיכורה ולא לא שכבנו" עכשיו כשאני חושבת על זה אני מקווה מאוד שלא אמרתי משהו לא בסדר.
פאק,אני לא זוכרת כלום.
"באסה. חשבתי שהיה לך סוף סוף אקשן קצת" דנה חייכה אלי חיוך ממזרי והקפיצה את הגבות שלה.
לקחתי את העט שלי מהשולחן זרקתי אותו לעברה,הוא פגע לה בחזה והיא התחילה לצחוק.
"איכס. אני לא יגע בו גם אם ישלמו לי מלא כסף!" צעקתי לעברה.
"באמת?" קול עמוק אמר וקטע את דברינו.
מה שגרם לשנינו להביט לעבר הדלת ולראות את סטפן נשען על המשקוף ונראה לא מרוצה בכלל.
"מיס סנדר, תחזרי בבקשה לעבוד במשרד שלך אני צריך לדבר עם, מיס טיילור" בקש סטפן בטון קר.
דנה הנהנה,שלחה לעברי מבט מתנצל ונעלמה אל מחוץ המשרד.
לא אל תעזבי אותי פה לבד!
צעקתי בראשי.
יש לי הרגשה לא טובה בקשר לזה.
"טיילור" סטפן סגר את הדלת המשרד שלי והתקדם אלי עד שעמד מולי.
"כן,מר קווין?" הוא הסתכל עלי במבט חוקר כאילו הוא מנסה למצוא משהו בפניי.
סטפן לקח עוד צעד לעברי,מה שגרם לי לקחת צעד אחורה עד שהתחת שלי פגע בשולחני.
בלעתי רוק והסתכלתי לתוך עיניו הירוקות.
מה קורה פה?
האווירה פתאום הרגיש לי ממש שונה,כאילו מתחיל להיות חנוק פה.
"מר קו—" המשפט שלי נקטע באמצע בגלל ששפתיו של סטפן שהתנגשו בשפתיי.
מה קורה פה לעזאזל??!!
הנחתי את כפות ידיי על חזהו וניסיתי לדחוף אותו ממני אך הוא הדק את האחיזה שלו על מותני ולא אפשר לי להתנתק ממנו.
"שיט.את באמת טעימה כמו שדמיינתי" הוא מלמל על שפתיי והמשיך לנשק אותי,כאילו הוא זקוק לי.
אבל שיט,הוא צודק.
למה הנשיקה הזאת מרגישה כל כך נכונה?
כנראה שלהגוף שלי יש מחשבות משלו,כי ידי נאחזת בעורפו וקרבו אותו קרוב יותר לשפתיי.
סטפן תפס ירכיי והרים אותי אל השולחן כשהוא בין רגליי.
הוא אחז בשערי וטרף את שפתיי.
"אהה..." אנקה נפלת משפתיי.
לפתע הוא התנתק ממני במהירות ולוקח צעד לאחור.
קפאתי לשנייה במקום כשאני מביטה המומה לעברו.
מה זה היה עכשיו?
הנחתי את כף ידי על פי והייתי בשוק ממה שקרה.
"זו היתה טעות" הוא לחש.
"מה?" שאלתי.
ירדתי משולחן ולקחתי צעד אחד לעברו,הוא נתרע ממני כאילו שרפתי אותו.
"זה לא קרה,את שומעת?! וזה גם לא יקרה יותר בחיים! את המזכירה שלי וזה מה שאת בשבילי,לא יותר." הוא צעק עלי,לוקח צעד מאיים אחד לעברי,"אם את תנסי לעשות עוד משהו שלא נראה הולם בעיניי אני אפטר אותך על המקום, את שומעת?!" אמר בשיניים חשוקות ויצא מהר מהמשרד כאילו הייתי חתיכת זונה שלו.
מה זה היה עכשיו?
הוא זה שנישק אותי למה הוא עצבני פה?!
אני אמורה להיות העצבנית כאן!!
חתיכת חרא!
לקחתי את מהדק מהשולחן וזרקתי אותו על הדלת בחוזקה.
שילך להזדין.
ידעתי את זה שהוא לא באמת השתנה כל הבוקר הזה היה רק משחק בשבילו.
YOU ARE READING
המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה
Romanceמרי היא בחורה צעירה בת 21,עובדת בתור מזכירה כבר שנתיים והיא שונאת את הבוס שלה מכל ליבה. סטפן קווין. הוא תמיד רשע אליה מתייחס אליה כאילו היא ילדה קטנה שהוא לא חייב לה משהו. יום אחד היא החליטה שהגיע הזמן לנקום בו. היא רוצה להיות הבחורה הראשונה...
