פרק 34

3.9K 129 13
                                    

מרי

"קירה! איפה את?! קירה!" כבר יותר משעה שאני מחפשת את קירה בחצר הגדולה הזאת.
"קירה!" צרחתי שוב.
"אולי תירגעי קצת. אני בטוחה שהיא ‏תחזור בקרוב" דנה אמרה כשהיא משתזפת על כיסא שיזוף ליד הבריכה.
"אולי את תפסיקי כבר לאכול את הפירות האלה ותעזרי לי למצוא אותה" עניתי לה בעצבים.  
דנה נאנחה וקמה מהכיסא שיזוף.
היא לבשה בגד ים מיני בצבע סגול ואני לבשתי בגד ים מיני שחור.
היה יום יפה בחוץ ,רציתי מאוד לצאת קצת החוצה ושקירה תהנה  קצת אך ברגע שפתחתי את הדלת אל הגינה,היא רצה ישר אל אזור השיחים ולא מצאתי אותה מאז.
"קירה!" צעקתי שוב.
אחרי כמה דקות של חיפושים,נשמעו נביחות וקירה ‏צצה כשפיה ‏עצם צעצוע שלה.
כנראה שהיא הלכה לחפש אותו.
"היי,ילדה שלי. מצאת את מה שרצית?" אמרתי לה במתיקות והיא קישקשה בזנב.
"את פשוט משוגעת" דנה מלמלה לידי.
"סתמי" היא צחקה ואני צחקתי איתה.
"כן. כן,אני יחזור אליך מאוחר יותר, ‏ג׳ונתן." ‏ג׳סטין יצא אל הגינה שהטלפון צמוד לאוזנו וחייך אלי חיוך אוהב.
הוא העביר את ידו בשערו הבלונדיני  ופרע אותו לגמרי.
סקסי חייבת לומר.
עיניו הכחולות ננעצו בעיניי כשהוא התקדם לעברי.
"בטח,תעלה את זה כמה שיותר מהר" הוא אמר אל הטלפון,כרך את זרועו סביבי ונישק לשפתיי נשיקה עדינה.
דנה חייכה חיוך מאחורי כוס שמפנייה שלה וקרצה לעברי.
"נדבר,‏ג׳ונתן. חזרתי עכשיו לבחורה שלי. כן,ביי." ‏ג׳סטין ניתק את השיחה והנהן בראשו לעבר דנה לשלום.
"איך את מרגישה,אהבה שלי?"
"יותר טוב מהבוקר" חייכתי אליו חיוך קטן.
מאז התאונה שעברתי אני סובלת מכאבים נוראים בראש והיום בבוקר סבלתי מאחד כזה.
כל לילה מגיע סיוט אחר או ‏פלאשבק של התאונה או של ההורים שלי.
וכל פעם זה אותו סיפור,אני יוצאת מבניין בוכה שדנה לצידי,אבל אז אני נכנסת לבד למכונית ומשם אני לא זוכרת כלום.
יש גם מקרים ביום שאני פתאום מתנתקת ונזכרת במשהו מעבר שלי.
למה אני לא מצליחה לזכור מה קרה קודם ומה גרם לי לבכות ככה?
"אני שמח לשמוע. מה את אומרת שנצא לאיזו מסעדה טובה?" ‏ג׳סטין שאל וליטף את לחי.
"אני אשמח" נישקתי את לסתו אך משהו בזה ארגיש לא נכון וזה מוזר כי אני כן אוהבת את ‏ג׳סטין אך מהיום שפגשנו את סטפן קווין ואיך שהוא אחז בידי כאילו הוא לא מוכן לשחרר אותה,מה אז הוא לא יוצא מראשי.
גם עברה בי הרגשה מוזר טובה כזאת,אין לי מושג איך להסביר את זה.
"לכי ‏תתארגני אני בינתיים ידבר עם דנה פה" הנהנתי.
נכנסתי הביתה והלכתי להתארגן.

.............

המכונית עצרה ליד מסעדה אסייתי מפוארת,למה יש לי הרגשה כאילו כבר הייתי פה?
"מה אומרת?" ‏ג׳סטין שואל ומנשק את כתפי החשופה.
"אני אוהבת אוכל סיני" חייכתי אליו.
"אני יודע,בואי" ‏ג׳סטין עזר לי לצאת מהרכב,הוא הוביל אותנו אל תוך המסעדה.     
‏ג׳סטין משך בשבילי את הכיסא,כשהתיישבתי על הכיסא,פתאום כאב חזק תקף את ראשי.
הנחתי את היד על מצחי ופניי התכווצו מכאב.
עצמתי את עיניי בשביל להרגיע את הכאב.
"מרי מה ק-"

...........
פלאשבק

"הנה את" הוא קם מהכיסא והתקדם אליי אך מיד עצר וחקר את גופי בעיניו.
למה אני לא מצליחה לראות את פניו? הוא כל כך מטושטש,מי זה?
חייכתי בביישנות וסומק עלה על פניי.
"את...." הוא בלע את הרוק בחוזקה.
"זה מוגזם מדי?" שאלתי ופאניקה תקפה אותי.
"את מושלמת" הוא כרך סביב מותני את זרועו וקרב אותי קרוב אליו.
"הכי יפה שראיתי בחיי" הוא אמר בצרידות.
מה שהעביר בגופי צמרמורת נעימה.
"תודה" לחשתי.
"פאק. אני מת על זה שאת מסמיקה בגללי" הוא מחייך אליי חיוך זדוני. 
"די תפסיק. אני ‏אהיה אדומה בגללך" נתתי לו מכה קטנה על חזה.
"זאת התוכנית שלי" הוא לחש באוזני.

...........

"מרי,מרי. מה קרה?" פקחתי את עיניי ופגשתי בעיניו הכחולות של  ג׳סטין,ואת מבטו המודאג.
מה זה היה עכשיו?
למה היה לי את ה‏פלאשבק אז פתאום,מי זה היה?
ולמה זה הרגיש כל כך טוב להיות בזרועותיו של הגבר הזה?
"את בסדר?" ‏‏ג׳סטין ליטף את לחיי והסתכל עליי בדאג גדולה.
"אני בסדר,מותק. רק כאב ראש קטן" לחשתי לו שיהיה רגוע.
הוא נאשף החוצה את האוויר שכנראה החזיק בפנים.
"הבהלת אותי. את שוב ‏התנתקת." זה קורה לי הרבה בזמן האחרון,כאילו המוח שלי מנסה להזכיר לי משהו.
אחזתי בידו של ‏ג׳סטין,קרבתי אותן לשפתיי ונשקתי.
"אני בסדר,בוא נזמין משהו" הוא הנהן ונישק לשפתיי.
"בסדר"

אחרי כמה דקות שהזמנו את האוכל שלנו,שאלתי את ‏ג׳סטין איך היה היום שלו והוא אמר שהיה כמה תקלות בסט הצילומים. שאלתי אם אני יכולה לעזור במשהו והוא אמר שהוא השמח מאוד,הוא הראה לי כמה ‏תלבושות של הדוגמנית צריכה ללבוש והוא לא יודע אם הם מתאים מספיק.
אמרתי לו את דעתי עליהם והוא אמר שיש לי הרבה ניסיון בקשר לזה ואז הוא ממלמל משהו על סטפן אך לא כל כך הבנתי מה זה.
"הי,תראו מי פה!" קול ציפציף ומעצבן מאוד נשמע ברקע.
אני ו‏ג׳סטין סובבנו את ראשנו לקול,בלונדינית ומלאה מאוד באיפור על פניה,התקדמה אלינו כשלידה סטפן קווין.
הם נראו כמו זוג ‏בלונדיניים ממש כמו קין וברבי,במיוחד שהבלונדינית הזאת דומה לברבי משופצת.
סטפן הביט בי וליבי הפסיק פתאום לדפוק,למה זה קורה?
סטפן נסה לעצור את בת זוגו אבל היא לא הקשיבה לו ובאה ישר אלינו.
הם עמדו מולנו והבלונדינית נעצה מבטים מפתים ב‏ג׳סטין אך ‏ג׳סטין רק חייך אליה בנימוס.
אני לעומת זאת הבטתי בסטפן,כשהוא ממשיך לבהות בי.
הוא היה ‏יפהפה.
איך זה בכלל אפשרי להיות יפה כל כך?
"כמה טוב לראות אותך,‏ג׳סטין" הבחורה אומרת ומשכה את הכיסא שליד ‏ג׳סטין ומתיישב לידו.
"טוב גם לראות אותך. מה שלומך ‏ג׳ינה?" ארוסי ענה ל‏ג׳ינה הזאת.
אני לא מתה אליה אין לי מושג למה אבל היא לא באה לי טוב בעין.
"שלומי בסדר,זה בסדר שאנחנו נצטרף אליכם" טוב שאת שואלת את זה אחרי שאת כבר יושבת,מטומטמת אחת.
"לי זה בסדר. מרי?" הנהנתי.
לא שבאמת רציתי בזה,אבל בסדר.
סטפן נאנח,משך את הכיסא שלידי ומתיישב עליו.
ליבי לא מפסיק להלום בחוזקה נכד חזי, חשבתי שעוד שנייה הוא יצא החוצה.

המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרהWhere stories live. Discover now