המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 31

סטפן

צלצול של טלפון גרם לי לפקוח את עיניי אחרי שהרבה זמן לא ישנתי טוב כל כך כמו היום.
שלא ישנתי שלושה ימים ‏ברציפות.
הסתכלתי לשנייה על מרי ששוכבת לצידי וישנה שינה עמוק ועירומה מאוד.
‏היא הייתה כל כך יפיפיה כשהיא ישנה ככה.
הייתי רוצה לקום כל בוקר ולראות אותה לצידי ככה בדיוק.
לקחתי את הטלפון משידה וראיתי את שמה של אימי על ‏הצג.
עניתי ישר.
"הלו" עניתי בקולו צרוד משינה.
"אתה יכול לבוא אלי עכשיו?" קולה של אימי היה חלש כל כך ‏שבקושי הצלחתי לשמוע אותו.
"ברור,אמא. אני מגיע" אמרתי לה ביי ‏ומיהרתי לקום מהמיטה.
"אממ... הכל בסדר?" קולה הצרוד מישנה של מרי נשמע לידי.
הסתכלתי עליה והיא נראתה ‏מותשת לגמרי. 
רכנתי מעל המיטה ונישקתי לשפתיה במהירות.
"אני פשוט צריך לנסוע לאמא שלי. זה לא יקח הרבה זמן,בסדר?" מרי התרוממה ליישבה והסדין ‏שכיסה את שדיי נפל וחשף אותן.
פאק.
עמד לי כל כך שזה ‏התחיל ממש לכאוב.
בלעתי את הגוש בגרון והרמתי את עיניי לעיניה. 
"אתה בטוח שהכל בסדר?" היא שאלה שוב ודאגה נשמע בקולה היפה.
‏בחורה הזאת פשוט מדהימה אותי עם הטוב לב שלה.
"כן,טיילור. הכל בסדר,יפה שלי. אמא שלי פשוט צריכה אותי" היא הנהנה שפשפה את עיניה.
לא יכולתי ‏להתאפק,אחזתי בסנטה הטתי את ראשה ‏לעברי שפתינו נפגשו ונישקתי אותה נשיקה ‏נואשת.
"נתראה יותר מאוחר" מלמלתי לשפתיה, ‏הסתובבתי ויצאתי מהחדר.

..........

הגעתי לבית של אמא שלי בלב פועם ‏וחשבתי ממה שאני הולך לראות עכשיו.
אם היא בסדר?
למה היא לא סיפרה לי שום דבר?
אולי בגלל זה היא ‏דחפה אותי להתחתן כל הזמן?
נכנסתי לחדרה,נעצרתי במקום כשראיתי אותה כל כך חלשה ו‏מותשת במיטה שלה.
אחות הייתה לידה ובדקה לה מדדים.
‏לפחות היא קראה לרופאים שלה שיבואו לטפל בה.
"את יכולה לצאת" אימי לחשה לאחות.
האחות חלפה במהירות על פניי בלי להרים פעם אחת את מבטה.
זה היה מוזר.
אחרי שהיא סגרה את הדלת אחריה,הלכתי אל הכיסא שליד המיטה של אמא שלי ותיישבתי.
"איך את?" שאלתי אותה ואחזתי בידה הקטנה.
"היו לי ימים טובים יותר" היא חייכה בשלווה.
"למה לא אמרת לי כלום?" שאלתי אותה וניסית ‏להשתלט על העצבים שלי.
"רציתי לספר לך את זה לפני ‏שבוע,אבל אתה הייתה  איתה ואז ‏העפת אותי משם" היא אמרה בעצב.
ליבי כאב מקולה העצוב.
אני כזה בן חרא.
איך לא הראיתי על אמא שלי איך היא מרגישה?!
‏אני בן זונה אנוכי.
"מה אני יכול לעשות בשבילך, אמא?" שאלתי. רציתי שהיא תרגיש יותר ושהיא תדע שאני יעשה הכל בשבילה.
"בשבילי זה כבר מאוחר,בן שלי. אבל יש לי בקשה אחת" ‏השתעלה בכבדות כשאמרה את זה.
הנהנתי והרגשתי דמעה יורד מעיניי ונוחת על לחי.
"הכל אמא. אני אעשה הכל" ‏התחננתי בפניה, קרבתי את ידייה אל שפתיי ונשקתי להן.
הן רעדו בין כפות ידיי.
"‏תיפרד ממרי ו‏תתחתן עם ג׳ינה" ליבי נעצר וקפאתי במקומי.
אין מצב שאני עוזב את מרי בשביל ‏ג׳ינה,רק לא זה.
"אמא אני לא—"
"אתה לא אוהב אותי?!" היא קטעה את דברי ודמעות ירדו מעינייה.
ליבי נשבר לשניים כשראיתי אותה ככה.
"ברור שאני אוהב אותך,אמא. אבל אני גם אוהב את מרי,אני לא יכול פשוט לעזוב אותה" היא בכתה עוד יותר חזק ומתחילה לרעוד.
"למה אתה מעדיף את הבחורה ‏מסובכת הזאת שיש לה אמא זונה ואבא מסומם על פני אמא שלך?!" היא צעקה.
רגע. מה היא אמרה עכשיו?!
‏למה היא מתכוונת שהיא אמרה אמא זונה ואבא מסומם?
"אמא,על מה את מדברת?"שאלתי ברוגע.
"אתה לא יודע נכון? זה היה כל כך ברור שהיא לא תספר לך את זה" היא אמרה בין הבכי שלה.
"מה היא לא סיפרה לי?!"
"אמא שלה עובדת בזנות ואבא שלה מוכר סמים ומכור ‏לאלכוהול. זאת הבחורה שאתה אוהב וזאת המשפחה שלה." אמא שלי הרימה את הכרית שלידה ,הוצאה מתוכה
‏תיקייה חומה וזרקה אותה לידי. הרמתי את ה‏תיקייה אך עדיין לא פתחתי אותה.
‏אם יוצא לי לחשוב על זה עכשיו מרי באמת אף פעם לא דיברה על המשפחה שלה. לא ששאלתי אותה על זה או משהו כי אני לא.
אבל באמת היה לי מוזר כשהיא אף פעם לא ‏הזמינה אותם כשהיה אירועים בחברה.
פתחתי את ה‏תיקייה וישר פגשו אותי עיניים חומות כמו דבש והן היו בדיוק כמו של מרי.
תמונה של אישה בשמלה צמודה מאוד עמדה ליד המדרכה ונראתה מסוממת.
כשהסתכלתי עליה יותר מקרוב היא באמת הזכירה לי את מרי אך מבוגרת יותר.
היה שם את התעודת לידה של מרי ועליה היה רשום את השמות של ההורים שלה וגם ‏את תעודות שלהם היו בתוך התיקייה.
זאת באמת אמא שלה! פאק.
עברתי על התיקייה והיה שם עוד תמונות של אמא שלה ואז של אבא שלה יושב ‏בסמטה חשוכה ומעביר שקיות לבנות לאנשים ‏מסוימים.
מה לעזאזל אני רואה פה?!
למה מרי אף פעם לא אמרה כלום על זה?
"איך את יודעת את הכל זה?" שאלתי את אמא שלי בלי להוריד את עיניי ‏מהתיקייה.
"ברגע שראיתי אותך ‏מביא אותה לנשף הייתי צריכה לבדוק על הבחורה שיוצא עם הבן שלי. תמיד ידעתי שמשהו חשוד בה" ‏היא השתעלה שוב והרימה את הכוס המים משידה שלה ולגמה ממנה.
"יקירי,עשיתי את זה בשבילך. ‏בשביל שתבין שהבחורה הזאת לא בשבילך היא לא באה מאותו מקום כמונו. מגיע לך יותר" שפשפתי את מצחי ולא ידעתי מה להגיד על זה.
אני אוהב את מרי אבל מה זה אומר עלינו? למה היא לא סיפרה לי על זה שום דבר?
היא ‏רבה איתי על זה שאני מסתיר ממנה סודות אבל היא לא סיפרה לי שום דבר עליה.
אני חייב לחשוב מה אני הולך לעשות מכאן.
ומה אני הולך לעשות בשביל אמא שלי.