המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 24

מרי

נשמתי עמוק,הנחתי את ידי על חזי וניסיתי להרגיע את ליבי הולם בחוזקה.
הרמתי את מבטי אל דלת המרפסת וראיתי את גברת קווין עומדת שם והיא לא ניראתה מרוצה בכלל ממה שהיא ראתה עכשיו מולה.
"מה את עושה פה,אמא?" שאל סטפן בטון כבד.
"למה היא פה? ומה בדיוק ‏עמדתם לעשות עכשיו?!"
"זה ממש לא ‏עניינך מה עמדנו לעשות. למה את פה?!" סטפן חזר על המילים שלה בשיניים חשוקות.
הוא כועס מאוד אפשר לראות את זה.
"אל ‏תרים עליי את הקול,אדון צעיר! אני אמא שלך ‏ואתה תכבד אותי." היא התקדמה לעברי ומרימה את ידה באוויר,לפני שהבנתי מה קורה כאב חד תקף את לחי.
הנחתי את ידי על לחיי הכואבת,במקום שהיא הרגע החטיפה לי בו.
"מה לעזאזל את עושה?!" סטפן נעמד ‏בינינו ומיד חפן את פניי.
"את בסדר? כואב לך?" הוא שאל בדאגה.
הוא נראה כל כך אבוד כאילו הוא לא מאמין שזה קרה עכשיו.
"אני בסד—"
"מה הבחורה הזאת עשתה לך?! למה אתה
דואג לה כל כך אנ—" סטפן הסתובב במהירות אל אימו והסתכל עליה באכזריות.
"את ‏תסתמי עכשיו את הפה שלך ותעופי לי מהבית!! אני לא רוצה לשמוע עוד מילה אחת רעה יוצאת מפה שלך,על האישה שלי! את מבינה את זה,אמא?!" בחיים שלי לא ראיתי את סטפן כועס ככה.
רגע הוא קראה לי עכשיו האישה שלו?
עיניה של דליה נפערו ומיד אחרים גם פיה.
"מו-תק מה. מה,אתה אומר פה בעצם? ‏מה זאת אומרת היא האישה שלך?" היא מגמגמת.
"‏מה ששמעת,אמא. מרי היא החברה שלי מעכשיו ואישה שלי. כל מה שתגידי לא ‏ישנה את זה" הוא ענה לה.
אני פשוט קפאתי שם במקום ולא ידעתי מה לעשות.
דליה הסתכלה עלי במבט ארסי וגועלי.
"היא לא יכולה להיות האישה שלך! היא פאקינג ילדה ואתה גבר בן 32! מה לך ולה?!" היא התחילה לצעוק עליו.
סטפן העביר את ידו בשערו ונראה אבוד עוד יותר.
התקדמתי עליו,הנחתי את ידי על זרועו והוא הביט בי פתאום במבט אוהב שלא ראיתי שם קודם.
סטפן חפן את פניי והטיח את פיו בפי.
עיניי נפערו מהשוק עד כמה מהר הוא עשה את זה ועוד מול אמא שלו.
הוא נישק אותי בפראות,כרך את ידו סביבי וקירב אותי הכי קרוב עליו.
אחרי מספר שניות הוא ‏התנתק משפתיי אך לא התרחק יותר מדי.
"אני אוהב אותך,טיילור" הוא לחש לי.
אם חשבתי שקודם הלב שלי פעם מהר מדי, עכשיו הוא ‏משתולל כמו משוגע בחזה שלי.
הוא אמר עכשיו שהוא אוהב אותי?!
‏אומגד!!!
וכל זה קורה ליד אמא שלו!!!
פי נפער,"א-ני אני..."
"אני הולכת לקבל פה התקף לב!" צועקת דליה אך סטפן ואני לא התייחסנו אליה באותו השנייה.
"מה? מה את? תגידי לי כי אני ‏משתגע פה" ‏חייכתי אליו חיוך קורן.
"אני אוהבת אותך גם,סטפן קווין" הוא חייך אלי את החיוך הכי יפה שראיתי בחיים שלי.
ומצאתי את עצמי במהירות באוויר ומסובבת על ידו.
"פאק!!!" הוא צעק ואני צחקתי בקול.
"אני לא מאמינה למה שקורה פה עכשיו?! אני אוויר בשבילך ,סטפן?!" שכחתי לשנייה שאמא שלו עדיין פה עד שהיא דברה שוב.
סטפן הוריד אותי כשהוא עדיין אוחז בי חזק.
"את יכולה ללכת אם את רוצה, ‏אני הפסקתי מזמן להקשיב לך. ‏אם את רוצה לשמוח בשבילי תשמחי אם לא,את יכולה ללכת" דליה הסתכלה עליו כאילו היא לא מאמינה שהוא אמר את זה עכשיו.
"את תשלמי על זה!" היא צעקה לעברי והסתובבה משם במהירות.
"אל ‏תתייחסי אליה,היא אוהבת להגיד הרבה שטויות" מרגיע אותי סטפן.
חייכתי אליו חיוך קטן,אני עדיין לא מאמינה שהוא באמת אוהב אותי ושהוא עוד אמר את זה ליד אמא שלו.
"מה?" הוא שאל במבט משועשע.
"כלום" עניתי והסמקתי שוב.
"בסדר,בואי. את קופאת מקור" סטפן אחז בידי והובל אותי אל תוך הבית.
כשירדנו אל הסלון הוא עזב את ידי והלך להדליק את האח.
"טוב זה מוזר..." אמרתי.
סטפן הסתובב חזרה אלי ומרים גבה לעברי.
"מה מוזר?" הרמתי את ידיי באוויר וסימנתי לו ‏עלינו. "כאילו,כל מה שקרה בחוץ. זה לא היה לך מוזר? כי לי כן. אני לא מבינה מה הלך שם מקודם ואז אמרת לי שאתה אוהב אותי,אבל זה היה מאוד מוזר ‏שאמרת לי את זה בפעם הראשונה ליד אמא שלך. זה לא היה לך מוזר? כי..." לא הייתה לי הזדמנות לסיים.
כי סטפן סגר את המרחק בינינו והסתער עליי לפני שהספקתי למצמץ. הוא סובב אותי בזרועותיו ומשך אותי קרוב יותר אליו, עד שלא היה לי מאיפה לגנוב חמצן, מלבד מנשימותיו. נשימות מנטה מתוקות נגועות מיין שהוא שתה ממקודם. אגרופיי היו מהודקים ונחו על חזהו,כשנשענתי לאחור והסתכלתי לתוך עיניו. "את מדברת יותר מדי,טיילור" הוא לחש.
"אני יודעת"
"אבל פאק, את כל כך מתוקה שאת לחוצה ככה"
עיניי נפערו והמתינו, עד שהן נפלו על שפתיו המלאות, ורציתי לבכות. כל כולי רצה לבכות. הוא היה כל כך מושלם, והוא החזיק אותי ולא יכולתי לדבר.
"טיילור?"
"מממ?"
"אני יכול לנשק אותך עכשיו?" הוא שאל בקול צרוד.
לפני ‏שהספקתי לענות לו,הוא אחז בישבנים שלי ובתנועה אחת מהירה הרים אותי וכרך את רגליי סביב מותניו. הוא החזיק אותי גבוה כשהוליך אותי לאחור, עד שהיה תורי ‏להסתכל עליו מלמעלה. זרועותיי נכרכו ברכושנות סביב צווארו. הוא היה עוד יותר מושלם מלמעלה, כשהביט אליי מלמטה בעיניים פעורות, שערו הבלונדיני גלש על מצחו. רציתי להעביר את קצות אצבעותיי על הזיפים המושלמים שעל לסתו. רציתי ללקק את הלחי שלו. רציתי לגנוב את שפתיו ולקחת אותן הביתה איתי ולהחזיק אותן שם לנצח. רציתי את כולו, ורציתי לזכור את ההרגשה הזאת לשארית חיי.
סטפן הוריד אותי על הבר הפינתי שלו בקול חבטה, שמר את ידיו מתחת לישבני ונתן לאצבעותיו לנוע בגלים כנגד החצאית, שכל כך הקסימה אותו. הוא נשאר לעמוד בין רגליי הפשוקות והטיח את פיו אל פי בחוזקה.
"פאק,את תהרגי אותי" הוא גנח והחליק את ידיו במעלה ירכיי.
"סטפן..." גנחתי.
אחזתי בעורפו,העמקתי את הנשיקה ונשכתי את שפתו התחתונה. הוא נהם.
ידיו טיפסו לתוך החולצה שלי ואל מעלה גבי לחזייה. היא נפתחה בתנועת אצבעות קטנה ופשוטה והשתחררתי. אני לא מאמינה שזה באמת קורה עכשיו!
סטפן הולך להיות הראשון שלי בכל דבר אפשרי.
ידיו של סטפן החליקו מתחת לחזייה המשוחררת שלי, עד שהוא חפן את שדיי הכבדים והממתינים, פטמותיי היו זקורות יותר משהיו אי פעם.
"אני חושב שיש לך את השדיים המושלמים ביותר שאי פעם הרגשתי בידיי. אלוהים, טיילור" לא הייתה לי תגובה לכך, במיוחד לא כשהוא מחץ אותם והפעיל לחץ כל כך מושלם, עד שהתחלתי לדאוג שאני אגמור במקום. עצמתי עיניים, נתתי לראשי להישמט לאחור, וצווארי נמתח, כשאנחת אישור השתחררה.
"הקולות האלה שאת משמיעה הם הקולות המתוקים ביותר ששמעתי בכל חיי." הוא נהם.
מובן שנאנחתי שוב, הנחתי את זרועותיי על כתפו ומשכתי את ראשו קרוב יותר.
מצאתי את עצמי שוב פעם באוויר,סטפן נשא אותנו חזרה אל האח והשכיב אותי על השטיח לידו.
סטפן רכן קדימה, סגר את הרווח בינינו והעביר את כרית אגודלו על שפתי התחתונה המשורבבת.
"כל כך סקסית" לחש.
אני רק הייתי מסוגלת להסתכל לתוך עיניו ‏ולהיות ‏מהופנטת על ידיו.
הוא חייך בממזריות, העביר יד על ירכי, החליק אותה בין רגליי ולחץ על החום ששם.