סטפן
היא הדבר הכי מתוק שראיתי בחיים שלי.
בכל פעם שהיא טועמת סושי אחר היא עושה פרצוף חמוד כזה שבא לי לאחוז בו ולנשק אותה בלי סוף.
בא לי לעשות לה כל כך הרבה דברים עכשיו,אבל אני מנסה חייב לקחת את הדברים לאט .
גם חשבתי איך צריך להיות הפעם הראשונה שלה והיא צריכה להיות מושלמת ולא סתם ככה.
ושוב תודה למארק שהפריע לנו בחדר השירותים בנשף.
"הכל טוב?" מירי שואלת ומחזירה אותי למציאות.
"כן. למה?"
"אתה מסתכל עליי מוזר"
"פשוט כיף לי לראות אותך שמחה" היא מחייכת אלי בביישנות ולחייה שוב הפכו להיות אדומות.
אני מת על זה.
"סטפן?" נשמעה קריאה מעבר לראשי מירי מזיזה את ראשה אל הקול הנשי ואני עושה את אותו דבר מיד אחריה.
ברונטית ארוכת רגליים מתקדמת אל השולחן שלנו,כשחיוך מרוח על שפתייה.
אני לא יודע מי זאת אבל יש לי הרגשה רעה בקשר לזה.
"עדיין מושך כמו תמיד" אומרת הברונטית.
אני מרים לעברה גבה ומרגיש ממש מבולבל עכשיו.
"מי את?" שאלתי בקול אדיש כמובן.
מירי קרבה את היין שלה לשפתייה והסתירה חיוך מאחוריו.
מה היא יודעת שאני לא?
"אתה לא זוכר אותי?" שואלת הברונטית.
אני מענע את הראשי לשלילה .
לפני שאני מספיק לקלוט מה קורה, כל מה שנשאר מכוס היין שלי עף על החולצה שלי ועל פניי.
אני קם במהירות בבהלה המום ומסתכל על הברונטית.
"מה את חושבת שאת עושה,לעזאזל?!" נהמתי לעברה.
מה פאקינג זה היה עכשיו?!
"חתיכת בן זונה!" היא צועקת לעברי ומפנה את ראשה לעבר מירי "מתוקה,אני ממליצה לך עכשיו לעזוב אותו" אומרת הברונטית .
מירי מתחלה לצחוק כל כך חזק עד שהיא עפה כמעט מכיסא שלה.
"על מה את צוחקת?! פאק. כולי דביק" אמרתי בכעס.
מירי הוציאה מהתיק שלה חבילת מגבונים קטנים וקמה לעברי.
"אתה משהו,אתה יודע את זה?" היא מנגבת את פניי ואז משם ממשיכה אל עורפי.
אני מת על זה שהיא נוגעת בי ככה ושהיא כל כך קרובה אלי.
אני מביט בעיניה שצבען דבש ומנסה להבין מה היא אומרת פה.
"אתה באמת לא זוכר אותה,אה?" היא מנענעת את ראשה ומצחקקת.
"למה? מי זאת?"
YOU ARE READING
המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה
Romansמרי היא בחורה צעירה בת 21,עובדת בתור מזכירה כבר שנתיים והיא שונאת את הבוס שלה מכל ליבה. סטפן קווין. הוא תמיד רשע אליה מתייחס אליה כאילו היא ילדה קטנה שהוא לא חייב לה משהו. יום אחד היא החליטה שהגיע הזמן לנקום בו. היא רוצה להיות הבחורה הראשונה...
