המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 36

מרי

מזגתי לעצמי יין לבן ולדנה גם.
התקדמתי אל הסלון,לאיפה שהיא חיכתה לי כשהיא מעבירה ערוצים בשלט של טלוויזיה.
הושטתי לה את הכוס שלה,היא חטפה אותו מידי ולגמה את כולו בלגימה אחת.
"עכשיו תספרי לי הכל מה שקרה?" דרשתי וצחקתי בגלל הפרצוף העצבני שלה.
"שאני שונאת גברים!" היא צעקה והרימה אגרוף באוויר.
"למה?" שאלתי.
"תקשיבי,מתוקה שלי. לך יש גבר חתיך,עשירה והכי ‏מתחשב בעולם. אבל לי..." היא אצבע על עצמה והמשיכה. "אין כלום חוץ מאידיוט שקוראים לו,מארק בריאן!" למה השם הזה מוכר לי.
דנה הסתכלה עליי ושמה מהר את ידה על פיה ועיניה נפערו.
"שיט. לא הייתי אמורה להגיד את השם שלו!" היא נלחצה.
"למה השם הזה מוכר לי,דנה?" דנה ענענה את ראשה במהירות.
"לא,לא. אסור לך להקשיב לי. אני מדברת שטויות." היא מהירה לומר.
זה בכלל לא נראה כמו שטויות. אם כבר הרגשתי שהיא מסתירה ממני משהו וזה התחיל לעצבן אותי.אותי אני חושבת שזה בולשיט מה שהרופאים אמרו לדנה,,שאסור לה להזכיר לי כלום על העבר שלי כי זה יכול לשבש  את כל הזיכרון האמיתי שלי. איזו שטות זאת.

"את אמת שנזכרתי במשהו כשהייתי במסעדה עם,ג'סטין." אמרתי והנחתי את האצבע מתחת לסנטרי.
"באמת?! במה נזכרת?!" דנה התקרבה אליה ונראתה שמחה מזה שנזכרתי במשהו.
"אני חושבת שזה היה דייט. הייתי שם עם גבר אבל לא יכולתי לראות את הפנים שלו,זה היה מוזר"
החיוך של דנה נמחק משפתיה ומבטה ירד אל רגלייה.
"מה קרה,דנה? את יודעת על מה אני מדברת?!" שאלתי בהתרגשות ותפסתי בכתפיה בשביל שהיא תסתכל עליי.
"מרי....  אני מצטערת אך אני לא יכולה להזכיר לך משהו שקרה בעבר שלך, מתוקה. אני לא רוצה ש..." דנה נשכה את שפתיי ונעצרה. זה גרם לי לטעות מה בדיוק קרה. כי היא מתנהגת נורא מוזר. "בואי נגיד שהבחור שאת נזכרת בו הוא לא בחור טו..." דנה נקטעת בגלל קול מאחורינו.
"דנה" קולו עמוק קטע ג'סטין  גרם לשנינו לסובב את הראש לאחור.
ג'סטין נשען על המשקוף בכניסה אל הסלון והסתכל באכזבה על דנה.
"דנה,אני צריך לדבר איתך שנייה" הוא אמר לה אך לא הסתכל אליי כשאמר את זה.
"הכל בסדר,מותק?" שאלתי בדאגה.
ג׳סטין חייך אלי חיוך שלא יגע לעיניו. "הכל בסדר. רק צריך להחליףמילה עם דנה" הנהנתי כי לא היה לי עוד מה לומר.
דנה נאנחה לצידי ,קמה מהספה והלכה אחרי ‏ג׳סטין.
מה עניין למה הוא נראה כל כך כועס?
דנה רק רצתה לעזור לי,זה הכל.
מעניין את מי היא באה להגיד עכשיו?

..............

הכנתי את עצמי לשינה,מרחתי קרם פנים ולבשתי חלוק משי בצבע אדום כהה שלי.
קירה הלכה אחריי לכל מקום שהלכתי לעבר החדר הענק של ג׳סטין.
כן אני עדיין קוראת לחדר זה שלו ולא שלנו.
אני לא יודעת למה אבל זה אף פעם לא הרגיש לי נכון להגיד את זה.
ג'סטין נכנס בדיוק אל החדר כשאני ‏חיברתי את הטלפון למטען.
"איך היה בעבודה,בייבי?" ג'סטין הצמיד נשיקה עדינה לשפתיי,"היה יום ארוך ומעייף" הוא עשה פרצוף עייף וחמוד.
צחקתי ועזרתי לו להוריד את העניבה.
"אתה בן אדם עסוק,מותק. אתה עובד יותר מדי קשה"
אחרי שהוא ודנה דברו אתמול בערב, הוא התחיל לתנהג מוזר מהרגיל.
דנה חזרה קצת עצבנית,ששאלתי אותה מה הוא אמר לה היא אמרה שזה לא קשור אליי ורק שהיא צריכה לזור הביתה והתנצלה.
דנה היא המזכירה של ג'סטין כבר שנה.
כמה ימים אחרי שהתעוררתי מתאונה דרכים,דנה תמיד נשארה לצידי כל אורך הדרך.
כשסוף סוף התחלתי להרגיש טוב יותר,קמתי מיטה של בית החולים והסתובבתי קצת במסדרון.
גבר גבוה ‏וחסון מאוד,נתקל בי בטעות ונפלתי מיד על הרצפה.
"שיט,את בסדר?" הוא שאל.
הרמתי את עיניי ופגשתי בעיניים כחולות כמו ים.
כשהוא ראה את פניי,הוא חייך חיוך גדול.
"כן,אני בסדר" הוא הושיט לי את ידו ועזר לי לקום.
"אני כל כך מצטער. פשוט אחותי יולדת עכשיו ומיהרתי כל כך שלא שמתי לב אליך" הוא ממהר להגיד.
"הכל טוב,באמת" הבחור העביר את ידו הגדולה בשערו הכהה. "דרך הגב,אני ג'סטין" הוא הושיט לי את ידו ללחיצה וחזרתי לו לחיצה. "אני מרי"
ומשם הכל ‏היסטוריה.
ככה פגשתי לראשונה את ‏ג׳סטין קינג.

"כן אני יודע,יפה שלי. מחר אני לוקח חופש גם ככה.
אמא שלי צריכה להגיע" חיוך גדול נמרח על פניי,אהבתי מאוד את אמא של ‏ג׳סטין.
היא אישה נחמדה ונדיבה מאוד,יש לה לב כל כך גדול.
"איזה כיף. למה לא אמרת לי שלוסיה אמורה לבוא?" נתתי לו מכה קטנה על החזה והוא צחק.
"כי אני אוהב לעשות לך ‏הפתעות,בייבי" הוא ‏הדק את האחיזה שלו במותניי וקירב אותי יותר קרוב אליו.
"טוב,טוב מסריחולי. הגיע הזמן ללכת להתקלח." תפסתי את אפי בעזרת אצבעותיי ועשיתי לו פרצוף נגעל.
ג'סטין לא היה באמת מסריח סתם רציתי לעצבן אותו.
"אה, אני מסריח לדעתך?" הוא חייך אלי חיוך ממזרי.
תוך מספר שניות אני מצאתי את עצמי באוויר ואז גבי פגע במזרון מתחתי.
"היי!!" צעקתי וצחקתי בו-זמנית.
‏ג׳סטין אתחיל לדגדג אותי,"תחזרי בך!" הוא אמר בקול עמוק.
"בסדר! בסדר! אתה לא מסריח! רק תפסיק,בבקשה!" הוא סוף סוף שחרר אותי,התרומם מעליי,"אני הולך ‏להתקלח עכשיו וחסר לך מאוד אם אני לא ‏אמצא אותך במיטה אחר כך" הוא צווה וסגר אחריו את הדלת המקלחת.
נשארתי לשכב במיטה והרגשתי מוזר מאוד,כאילו משהו חסר לי כאן אך אני לא מבינה מה זה.

.............

"מרי,איפה את!" ‏ג׳סטין צעק מקומה מלמעלה.
"אני במטבח ‏מבשלת!" צעקתי בחזרה.
"אתם זוג מוזר,את יודעת את זה?" דנה נשענה עם מותנה על השיש והסתכלה עליי מבשלת את הארוחת ערב.
"במקום לעמוד כאן ולשתות את היין שלך את יכולה לעזור לי" אמרתי לה.
היא צחקה ולגמה שוב מהיין.
"את יודעת שאני לא יודעת לבשל" לא, לא זכרתי את זה.
דנה הפסיקה לצחוק כי היא כנראה ראתה את הפרצוף שלי.
"שיט, ‏אני מצטערת. לא התכוונתי..." הרמתי את ידי ועצרתי אותה.
"הכל בסדר,דנה. זה לא כאילו נשבר לי המוח או משהו. רק חצי מהזיכרון שלי הלך. הכל בסדר" ניסיתי להרגיע אותה.
אפילו שאני לא הרגשתי בסדר באמת.
אני מתה כבר שהזיכרון שלי יחזור לעצמו,אבל מאותו היום במסעדה שוב דבר יותר לא חזר אליי.
טריקת דלת החזרה אותי למצאות.
"אמא,כמה טוב שבאת. איך היה ‏הנסיעה לפה?" שאל ‏ג׳סטין.
סגרתי את הכיריים ומיהרתי לצאת מהמטבח.
לוסיה חיבקה את בנה כשהגעתי למבואה,היא הייתה נמוכה ‏ואישה יפהפייה.
‏ג׳סטין היה כל כך דומה לאמא שלו,זה פשוט היה משגע לדעתי והערצתי מאוד את אהבה שלהם.
‏הלוואי שאמא שלי הייתה אוהבת אותי כמו שאמא שלו אוהבת אותו.
לוסיה הרימה את עיניה אליי וחייכה חיוך אוהב.
"מרי,מתוקה. בואי לפה ‏ותביא חיבוק גדול לאישה ‏הזקנה" היא צחקה.
נתתי לה חיבוק חם והיא החזירה לי באותו המידה.
"אמא,תפסיקי עם השטויות שלך. את לא זקנה"
"מה שתגיד" לוסיה גלגלה עיניים לעבר הבן שלה והובילה אותי בחזרה אל הסלון.
"דנה! גם את פה,יקירתי?" לוסיה אמרה בשמחה.
"היא כל הזמן פה" מלמל ג׳סטין לידי.
נתתי לו מכה על החזה והוא צחק בשקט.
"אני צוחק,בייבי"
"כדאי לך מאוד" חייכתי אליו במתיקות.