המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 6

מרי

"מרי!!" צעקה נשמעת ממשרדו של סטפן.
‏מה לעזאזל הבעיה שלו עכשיו?!
נכנסתי למשרדו כשראיתי את אותו הולך ‏במעגלים ומחזיק בשערו הבלונדיני מרוב כעס.
"קרה משהו,מר קווין?" ששאלתי ‏בדאגה והתקדמתי עליו אך בדיוק כשאני באה לקחת צעד,הוא מקדים אותי והולך לעברי במהירות שגורמת לי ‏לסגת אחורה עד שגבי פוגע מקיר.
"את שואלת מה קרה?! אז אני אגיד לך מה קרה. למה לעזאזל ‏האישורים ‏של הפרסומת לא נשלחו כבר למסימו?!
‏אמרתי לך פאקינג בבוקר לשלוח אותם, למה לא עשית את זה?! את כזאת מטומטמת!!" הוא צורח עלי ומבטו אכזרי מאוד.
פחד קל עבר בגופי,אבל כבר הייתי ‏רגילה לעצבים שלו.
‏הוא פאקינג לא אמר לי שום דבר בבוקר! מה הוא מחרטט לי עכשיו?!
"אל ‏תצעק עלי! ‏ואל פאקינג תקלל אותי!" צרחתי עליו ודחפתי אותו ממני.
‏מי לעזאזל הוא חושב את עצמו?! ‏זהו זה נגמר כאן.
אני לא אתן לו להמשיך לרדת עלי בכל ‏הזדמנות שיש לו.
אני ‏לא פראיירית יותר!
"לא ‏אמרת לי שום דבר בבוקר,‏כי אתה לא הפסקת להסתכל על התחת שלי! ‏במקום להגיד לי שיש לי לשלוח אישורים. ואני עוד שאלתי אותך אם אתה צריך עוד משהו?!"
עיניו נפערו מהתגובה שלי ופיו נפער טיפה.
יופי מצויין ‏שיבין טוב מאוד שלא כדאי לו להתעסק איתי יותר, ‏אני לא בובה שלו שהוא יכול להגיד לה מה לעשות!
זה נגמר!
‏כשהוא מבין שצעקתי עליו מבטו חוזר להיות עצבני,הוא הלך לשולחן שלו ולוגם ‏ארוכות מהכוס ויסקי שלו.
"לכי מפה עכשיו!!" ‏הוא צעק ואצביע לכיוון הדלת.
‏בשמחה רבה.
אני גם ככה לא יכולה לסבול עוד דקה אחת לידו.
‏בלי להגיד מילה נוספת ‏באתי לצאת מהמשרד אך הוא קרא בשמי.
"לפני שאת הולכת הביתה, ‏לכי לבית שלי ותעיפי משם את שתי בחורות שיש לי שם" אמר.
יצאתי מהמשרד וטרקתי מאחוריי את הדלת בחוזקה.
חתיכת אידיוט!

..............

אני לא מאמינה שאני הולכת לבית שלו עכשיו, ‏כל דקה שאני ‏נמצאת כאן מבזבז לי את כל הזמן הפנוי שלי.
בא לי כל כך להרוג אותו!
אני מכניסה את המפתח ‏לחור המנעול ופותחת את הדלת.
כשהדלת נסגרת מאחורי,רעש חזק של עקבים נוקשים על הרצפה נשמעים לכיווני.
והנה אנחנו מתחילים שוב.
"בייבי זה אתה?" מגיעה למבואה ברונטית ואחרייה הבחורה ‏הג׳ינג׳ית מהמועדון שהוא היה איתה אתמול.
הו אלוהים,למה זה מגיע לי?!
"מי את?" שאלה ג׳ינג׳ית.
"היי בנות, אני מרי טיילור ואני ‏המזכירה של מר קווין" אמרתי עם חיוך קטן.
הבנות ‏סרקו את גופי במבט ‏מתנשא.
כן,לא חשבתי שהן ‏יגיבו אחרת.
"‏מה את עושה פה? ולמה הבייבי שלנו לא פה?" אמרה הברונטית.
נשמתי עמוק.
‏מזה אין לי כוח לזה עכשיו.
‏למה ‏אני בכלל ‏ממשיכה לעבוד אצלו?
‏אולי הגיע הזמן באמת שאני ירשם כבר לימודים שאני רוצה ופשוט יעזוב אותו?
אה רגע את צריכה איכשהו לשלם על הלימודים,מרי.
איף.
בא לי למות.
"אני ‏מצטערת בנות אבל מר קווין לא יבוא הערב. ‏הוא אמר לי להגיד לכם שהוא מצטער ושאתן צריכות לעזוב" אמרתי ברוגע.
‏הבחורה ג׳ינג׳ית התקרבה אליי ומבטה נהיה מאיים פתאום.
"תקשיבי לי טוב זונה קטנה,אני לא אוכלת את זה שאת המזכירה שלו. ‏אולי את לבושה כמו אחת אבל זה גם יכול להיות תלבושת של זונה. ‏ואני ממש ‏אתן לזונה כמוך לקחת לי את סטפן" טוב זה עכשיו ‏עלה לי על העצבים אף אחת לא תקראי לי זונה!
‏התקרבתי אליה עוד קצת עד שהייתי בגובה העיניים שלה ואמרתי ברוגע.
"חמודה,אני מאוד ‏ממליצה לך לא להתעסק איתי. ‏אם את לא רוצה שיגיע אליך הביתה מכתב תביעה של מיליונים, ‏אני מציעה לך לסתום את הפה שלך" חייכתי לעברה חיוך גדול כשהיא נראית מבוהלת פתאום.
ככה חשבתי,כלבה.
היא ‏הסתובבה עייפה את שעריה מאחורי כתפה ומהירה לעלות לקומה שנייה.
הברונטית נשארה עומדת וגופה הקטן רעד מרוב פחד.
"הוא באמת יכול ‏לתבועה אותנו על
מיליונים, רק על זה ‏שנשארנו בבית שלו?" היא שאלה בפחד.
"הוא יכול ‏לעשות כל דבר שהוא רוצה. ‏אנחנו מדברות כאן על ,סטפן קווין" פחד עבר בעיניה. ‏
היא מהירה לקחת את הז׳קט שלה שהיה תלוי ליד הדלת הכניסה ויצאה במהירות מהבית.
אחרי מספר דקות ‏הג׳ינג׳ית החליטה סוף סוף לרדת למטה ועל ‏פרצופה מבט עצבני.
גלגלתי לעברה עיניים,מה שיותר עיצבן אותה.
אבל לא היה לי אכפת, רק רציתי שהיא תעוף מפה כבר, ככה אני יכולה ‏להגיע כמה שיותר מוקדם הביתה.
כשהיא סוף סוף הגיעה אל המבואה הדלת מאחוריי נפתחה, ‏מה שגרם לי ‏להסתובב ולהביט בעיניו הירוקות של סטפן.
הוא לא היה אמור לחזור עכשיו.
"מר קווין,חזרת ‏ממש מוקדם הב..."
"בייבי! אתה כאן!" ג׳ינג׳ית מהירה אל סטפן ונשקה לשפתיו כאילו הוא חבר שלה או משהו כזה.
הרמתי גבה לעברם ונראיתי ממש מבולבלת.
"הילדה הזאת אמרה שאתה לא מגיע היום ‏ושאתה רוצה שאני אלך מפה" היא אמרה לו בקול עצוב ‏ובתמימות.
אמא שלך ילדה,חתיכת זונה!
אוי נו באמת.
עד כמה את יכולה להיות נואשת?
הבנתי שהוא חתיך ועשיר והכל זה,אבל הוא עדיין חרא של ‏בן אדם!
"אני לא יודע על מה את מדברת. אף פעם לא אמרתי דבר כזה" ענה סטפן באדישות.
רגע,מה אמרת עכשיו?!
חתיכת בן זונה שקרן.
עיניי נפערו מרוב הלם,אני לא מאמינה שהוא אמר את זה עכשיו.
בן זונה ‏אנוכי.
"מיס טיילור?" הרמתי את מבטי הנורא עצבני שלי לעבר סטפן.
‏אם היה לי לייזר במקום עיניים הייתי מורידה לו את הראש בלי לחשוב פעמיים.
אני כל כך שונאת אותו!
"את צריכה עוד משהו?" שאל בזלזול.
עברתי אל בפניו,"לא" אמרתי ופתחתי את הדלת.
"לא מה? מיס טיילור" נשכתי את לשוני עד שהרגשתי את הדם בפי.
"לא,מר קווין" ויצאתי משם מיד.
אתה עוד ‏תשלם על זה.