המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 12

סטפן

בכל הזמן הזה ‏שאני על הבמה נואם מול כולם, מבטי ומחפש בעיניי את מבטה של מירי.
היא הייתה פשוט ‏מהממת הערב.
לא לדבר על זה שעדיין עומד לי בגלל המקרה הקטן שלנו בחדר האמבטיה.
אבל פאק. היא פשוט מושלמת.
אם מארק לא היה מפריע לנו ‏באמצע על בטוח היינו מגיעים רחוק יותר.אבל מצד שני טוב שהוא נעצר אותנו לא ההיתי רוצה שהפעם הראשונה שלנו תיהיה בחדר השירותים בבית שגדלתי בו .
"‏אני רוצה להודות שוב לכולם שהגעתם הערב. לחיי,קווין" הרמתי את כוס הוויסקי שלי וכולם עשו אחריי.
"לחיי,קווין" אמרו כולם.
רוקנתי את הכוס בלגימה אחת ,הנחתי אותה על השולחן שליד המיקרופון וירדתי מהבמה.
"סטפן,יקירי. כמה טוב לראות אותך" קול נשי נשמע מאחורי וגרם לי להסתובב אליו.
מולי נעמדה אמא של ‏ג׳ינה,קורל.
"טוב לראות גם אותך,גברת ‏ג׳קסון" אמרתי בנימוס.
"איזה מצחיק אתה תקרא לי,קורל. כמו שהיית ‏קורא לי כשהיית ילד" היא צחקקה.
אני לא הוצאתי הגה מהפה,רק המשכתי להביט בה.
"איך אני יכול לעזור לך,גברת ‏ג׳קסון?" שאלתי.
היא הפסיקה לצחוק את הצחוק המזויף שלה.
"אהה. כן. רציתי לדבר איתך על ‏ג׳ינה." לא שוב.
‏מתי הן סוף סוף ‏יבינו שאני לא רוצה את ג׳ינה בתור אישה או משהו אחר בכלל.
"אין לי מה להגיד יותר על הנושא הזה. עכשיו ‏אם תסלחי לי יש לי דברים יותר חשובים לעשות כרגע" באתי להסתובב אך היא הניחה את ידה על זרועי וגרמה לי להביט על ידה.
"בבקשה סטפן,רק תקשיב לנו. אנחנו באמת חושבות שאתם יכולים להתאים אחד אל השני.
אתה סתם מבזבז את הזמן שלך על בחורות מזדמנות "  היא אומרת בזילזול ."בחורות מזדמנות ?" אני חוזר אחרי דבריה כאילו לא מבין .
"כן,כן אתה מחליף אותן כמו גרבים " היא צוחקת צחוק מזוייף .
"תסלחי אבל זה לא עיניינך " אני מבהיר את עצמי בקול עבה וכועס .
"עכשיו תורה של המזכירה שלך ?" היא שואלת בזילזול .
אף אחד לא יזלזל במירי.
העפתי את ידה ממני כאילו היא שורפת אותי והתקרבתי אליה עד ‏שרק סנטימטר יפריד בינינו.
"אם אני אשמע אותך עוד פעם אחת מזלזלת במשהו ששייך לי,את ‏תצטערי על זה מאוד גברת ‏ג׳קסון. תאמיני לי אני כבר לא ילד המתוק שאת מכירה פעם" נהמתי בעס .
עיניה נפערו וגם שפתייה המזויפות.
היא לקחה צעד לאחור וסתמה את הפה שלה ‏לשם שינוי.
"‏אני שמח שאת מבינה. שיהיה לך ערב מקסים" הלכתי משם לפני שהיתה לה עוד ‏הזדמנות להגיד לי משהו.
בדיוק כמו הבת שלה, חושבת שמגיעה לה כל דבר שהיא רוצה.
אם קודם כעסתי על מארק שהפריע לי עכשיו אני רותח מעצבים .

................

כשהגעתי אל מירי,היא לגמה מכוס השמפניה שלה וצחקה ממשהו שדנה אמרה.
מארק קלט אותי ראשון,הניח את כף ידו על כתפי ולחץ חזק.
"‏‏היית מעולה שם,אחי" הוא אמר בחיוך מעודד.
"תודה,גבר"
מרי ודנה הסתובבו עלינו כשעל פניהם חיוך קורן אך כשמירי הביטה בי,החיוך שלה נמחק פתאום והיא התקדמה אלי.
"הכל בסדר?" שאלה בדאגה.
כרכתי סביב מותניה את זרועיי וקרבתי אותה קרוב אלי,היא בהתחלה ‏הופתעה אך לבסוף היא נרגעה.
"אפשר ללכת אלייך הביתה?" לחשתי באוזנה.
"ממממ. אני לא יודעת אם כדאי" היא ענתה.
לא אהבתי את התשובה שלה,אבל למה באמת ‏ציפיתי שהיא ישר תתן לי לשכב איתה או שהיא ‏תסמוך עליי ביום אחד.
היא צודקת,צריך לקחת הכל לאט אני מאמין שהיא שווה את הזמן הזה.
"אולי נצא לאיזה מועדון?" שאל מארק פתאום.
"אני קצת עייפה. אבל ‏תצאו אתם ,תהנו" אמרה מירי ותפחה על כתפי.
"אני ‏אקפיץ אותך הביתה" ‏ ‏מיהרתי להגיד.
היא הנענע את ראשה ואחזה בידה של דנה.
"זה בסדר. דנה כבר תיקח אותי" למה זה מרגיש לי שהיא ‏מתחמקת ממני.
דנה לחשה משהו באוזנה של מירי והיא שלחה אליה מבט חודר.
"לא מצחיק" שמעתי אותה עונה לה.
על מה הן מדברות שם?!