המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 14

סטפן

‏רק מלהסתכל על תום אני משתעמם. ‏
הבנאדם הזה לא מפסיק לחפור לה על כל מיני מושגים על מצרים.
מה לעזאזל בבנאדם?
יש לך איזו בעיה בראש?
מי חושב על דברים כאלה כשיש לך בחורה כזאת סקסית מול העיניים?!
קודם ניסיתי להתקשר אליה אך היא לא ענתה לי ומזל שלא כי אני אפילו לא מבין למה ‏התקשרתי ולמה באתי לפה.
אך הייתה לי הרגשה מוזרה שאני חייב להיות לידה.
היא כל היום הייתה בראש שלי ומיוחד אחרי הנשיקה שלנו.
פאק.
"אנחנו כבר שעה פה" מתלונן מארק.
אני נועץ בו מבט ‏שאשתוק.
הוא מגלגל את עיניו ולוגם מהוויסקי שלו.
"סטפן,היא בסדר. אפשר ללכת כבר למועדון? אני חייב זיון טוב וכנראה שגם אתה"
"אולי תסתום כבר. אני מנסה לשמוע מה הם אומרים" אתם בטח חושבים שאני ‏סטוקר או אובססיבי לגביה,אז ‏כנראה אתם צודקים. הבחורה הזאת ‏מטריף אותי.
אמרתי שלא יקרה ‏בינינו כלום אך ברגע ששמעתי שהיא יוצאת לדייט,זה פשוט שיגע אותי.
אני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב עליה נוגעת בגבר אחר שהוא לא אני.
פשוט לא יכול!
"אני בסדר. אתה יכול ללכת אם אתה רוצה" הוא נאנח,לקח את ‏ הג'קט שלו מהכיסא וקם.
"נדבר מחר,פושי" זרקתי לעבור ‏אצבע שלישית והוא צחק.
כשמארק יצא ‏מהמסעדה,המלצר סוף סוף הביא למרי את הקוקטייל ‏שהזמנתי עבורה.
היא הרימה את מבטה וניסתה לחפש את מי שהזמין בשבילה את ‏הקוקטייל אך אני באותו רגע הורדתי את מבטי אל השולחני בשביל שהיא לא ‏תזהה אותי.
היא החזירה את מבטה אל תום שהמשיך לחפור לעצמו כי רואים שמרי עוד שנייה הורגת אותו משעמום.
למה את פשוט לא הולכת משם?
קדימה ,טיילור.

.............
מרי

"אני כבר חוזרת" תום המשיך לאכול מהאוכל שלו ולא מתייחס אלי.
אידיוט.
למה הבחורים צריכים להיות כל כך ‏אידיוטים?
קמתי מהכיסא והלכתי לכיוון השירותים.
כשסיימתי את צרכי, ‏שטפתי את ידיי באתי לצאת מהשירותים אך מישהו נכנס פנימה ונעל את הדלת.
מה לעזאזל?!
לקחתי צעד אחורה וחיבקתי את התיק שלי קרוב לחזי.
רגע אחד,אני מכירה את השיער הבלונדיני הזה...
"סטפן?" הוא הסתובב אלי ונראה כועס מאוד.
"מה אתה עוש..." אני לא זוכה להשלים את המשפט שלי כי הוא מצמיד אותי אל הקיר ומרסק את שפתיו אל שלי.
מה הוא חושב שהוא עושה?!
הוא טורף את שפתיי ומחדיר את לשונו פנימה.
אני מנסה לדחוף אותו ממני אך הוא פתאום תופס בידיי ומרים אותם מעל ראשי.
התיק שהיה בידיי,נפל על הרצפה.
"פאק. למה לעזאזל את ‏לובשת את השמלה הזאת?!" אמר כשהוא מתנשף נגד שפתיי.
"מה אתה עושה?! תשחרר אותי!" חיוך זדוני נמרח על שפתיו,מה שהתחיל ‏להלחיץ אותי מאוד.
מבטו העוצמתי היה מכוון אליי וגרם לי להרגיש מולו כמו ילדה קטנה. כל הזמן הבטתי לצדדים כי לא היה בי את האומץ להביט בו כפי שהוא הביט בי. "‏תסתכלי עליי" הוא לחש.
לא הסתכלתי לא הייתי מסוגלת.
מה הוא רוצה ממני?
‏הוא רק אמר היום בבוקר שלא יקרה בינינו כלום, אז למה הוא עושה את זה שוב?
הוא אולי רוצה שאני ינסה לעשות משהו ואז הוא יפטר אותי בגלל זה?
אין מצב! אני לא נופלת בזה!
‏הצלחתי להשתחרר מאחיזה שלו ודחפתי אותו ממני חזק יותר,הוא סוף סוף לקח צעד אחורה ורק הסתכל עלי.
כל גופי רעד,ניסיתי לנשום רגע ולחשוב מה אני אומרת עכשיו.
אסור שהוא ‏יפטר אותי,אני חייבת את העבודה זאת.
"מרי,‏תסתכלי עליי" הוא דרש.
אך אני המשכתי להביט לעבר הרצפה.
למה הוא עושה את זה?
מה עכשיו עשיתי לא בסדר?
סטפן הניח אצבע מתחת לסנטרי והרים את פניי בשביל שאני הביט בו.
בלעתי רוק ופחדתי ממה שהולך לקרות עכשיו.
"‏אני מצטער על מה שאמרתי לך בבוקר" רגע מה?
מה הוא אמר עכשיו?
הוא עכשיו ‏התנצל?
‏מה לעזאזל קורה פה?!
עיניי נפערו מהלם ואחרים גם פי.
סטפן התקרב אלי עוד יותר עד שרק ‏סנטימטר הפריד משפתינו.
הרגשתי את הנשימה שלו על שפתיי ושאפתי את ריחו הגברי.
למה זה מרגיש כל כך נכון ונעים ככה?
סטפן חפן את פניי ומסתכל לתוך עיניי.
"תגידי משהו" הוא ‏התחנן.
סטפן מתחנן?
אני חושבת שמתתי עכשיו וחזרתי לחיים עוד פעם.
מי זה ומה הוא עשה לסטפן קווין?
"אין לי מה לומר" קולי רעד.
"רק תגידי לי שאת סולחת לי"
"אני לא יכולה" סטפן קפא וממצמץ מספר פעמים.
למה ‏בעצם אני לא סולחת לו?
אה כן,זה בגלל שדנה אמרה שאני צריכה לא להיות ‏קלה להשגה.
כן נכון,אסור לי ליפול בקסם שלו.
הוא בטח עושה את זה לכל הבנות! אני ‏תן לו לעבוד קשה יותר בשביל שאני אסלח לו.
אחזתי בידיו והורדתי אותן מפניי.
סטפן נתן לי לעשות את זה אך הוא נשאר ‏המום.
שעזבתי את ידיו,חלפתי על פניו אך לפני שפתחתי את הדלת,הוא אחז בידי וסובב אותי עליו עד שחזי פגע בחזהו.
"את לא תעשי את זה קל בשבילי,נכון טיילור?" הוא אמר בקול עמוק.
חייכתי אליו חיוך ממזרי,"נכון, מר קווין" קרצתי לעברו וליטפתי את לחו בצורה סקסית.
הסתובבתי חזרה אל הדלת,"‏אני צריכה לחזור לדייט שלי. אז תסלח לי,מר קווין" יצאתי בלי להסתכל לאחור.