המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 29

מרי

עבר עליי יומיים מעייפים ביותר,כל היום עברתי את יומיים האלו בצילומים לפרסומת כשדנה הייתה לידי ועזרה לי בהכל.
סטפן ‏אפילו לא ‏העז להופיע או לנסות לדבר איתי ביומיים האלה,זה כאב אני לא יגיד שלא.
ניסיתי ‏להתקשר אליו אתמול בערב אבל הוא לא ענה לי,כנראה שכבר נמאס לו ממני או שהוא פשוט רצה לזיין אותי ולזרוק אותי אחריי זה.
‏ואני כמו מטומטמת ויתרתי על נקמה שלי בשבילו.
הייתי צריכה להקשיב לדנה ולא ‏לפתח אליו רגשות.
"היי,את בסדר" דנה לחשה לידי כשאנחנו מסתכלות על מייקל ‏מצטלם עם הבושם החדש של החברה.
"כן ברור" קולי רעד טיפה אך הצלחתי להשתלט עליו.
"מותק את בוכה,את גם נראית גמורה לגמרי" אני בוכה? הרמתי את ידי אל עיניי והן באמת היו רטובות.
פאק, עכשיו אני גם בוכה בגללו.
"זה כלום"
דנה אחזה במפרק ידי ומשכה אותי אל החדר האיפור.
"דברי עכשיו" דנה דרשה.
"לא קרה כלום,רק סטפן ואני רבנו זה הכל" דנה ניערה את ראשה בעצבנות.
"אל תספרי לי שטויות! אני מכירה אותך מספיק טוב. מה הוא עשה לך?!" היא שאלה בעצבים.
"הוא מסתיר ממני משהו דנה,בסדר. אני לא יודעת מה לעשות. הוא אפילו לא דבר איתי כבר יומיים" נהמתי.
"בן זונה" מלמלה דנה.
התיישבתי על הכיסא שהיה שם וניגבתי את פניי מהדמעות.
"עשיתי טעות שנתתי לו את הבתולים שלי ואת הלב שלי. אני כזאת מפגרת" דנה תפסה במהירות בידיי והרימה אותי מהכיסא.
"את ממש לא מטומטמת וזה טוב ‏שנתת לו את הבתולים שלך. ככה סוף סוף תוכלי לשכב עם גברים אחרים ואולי ‏תכירי גבר יותר מושלם מסטפן" היא מנסה לנחם אותי אבל זה לא כל כך מצליחה.
אני יותר מדי אוהבת את סטפן,למה הוא לא מדבר איתי?
מה עשיתי לא נכון?
"אני צריכה לחשוב על זה" לחשתי.
"טוב. ‏בואי נדבר על משהו אחר. את באה היום ‏למוזיאון נכון?" לא רציתי ללכת לשם כל כך,רציתי שהיום הזה ייגמר כבר ושאני יגע אל ה‏אמבטיה חמה שלי ולהתכרבל ביחד עם קירה במיטה.
"לא נראה ל—"
"את כן הולכת! ושלא ‏תתחילי איתי עכשיו! את שומעת?!" דנה קוטעת אותי ואוחזת חזק בכתפיי.
"טוב,בסדר. ‏רק אל תהרגי אותי,אלוהים" צחקקתי מפרצוף ה‏מאיים שלה.
"יופי. עכשיו. איזו שמלה את הולכת ללבוש הערב?" היא שואלת ברגוע.
"את השמלה הארוכה אדומה ‏עם מחשוף עמוק" אמרתי בציניות וגלגלתי עיניים.
"‏מצוין ילדה טובה. ואל ‏תשכחי למרוח את השפתון האדום"
עמדתי דום והצדעתי לה.
"כן,המפקדת" צחקנו ביחד כל כך חזק עד שאחד העובדים נכנס לחדר השביל לבדוק מה בדיוק קורה פה.

............

‏שטפתי משערי המתולתל את השמפו,אז מרחתי מסכה מיוחד לשער שלי בשביל שהתלתלים יצאו מבריקים יותר.
שטפתי ממני הכל ויצאתי מהמקלחת.
מרחתי על גופי קרם גוף בריח ‏דובדבן ואז מרחתי קרם פנים.
לבשתי את ‏ההלבשה ‏התחתונה הסקסית שדנה הקנה לי בצבע אדום עם תחרה.
לקחתי את השמלה ‏מקולב שהייתה ‏תלוי מאחורי הדלת,לבשתי אותה וסגרתי את הריצ'רץ מהצד.
השמלה חיבקה את גופי בשלמות,חשפה את שדייה והייתה צמודה בשלמות על מותניי.
פתחתי את דלת ‏אמבטיה אך בדיוק שיצאתי חצי גוף הרגשתי שמישהו מסתכל עליי,הרמתי את מבטי וגופי קפא במקום.
"‏פאקינג שיט!! ‏הורדת לי את הלב!" צעקתי על סטפן,שנשאר קופא ליד דלת חדרי.
עיניו עברו על גופי וחקרו אותי.
ליבי פעם רק מלראות אותו לובש חליפה ‏בת שלושה חלקים בצבע שחור בלי ‏עניבה.
פאק,הוא נראה כל כך סקסי בה.
אבל מה הוא עושה פה פתאום?
‏איך לעזאזל הוא נכנס בכלל?!
גם מה קרה פתאום שהוא נזכר בי?!
"מה אתה עושה פה,סטפן? ואיך ‏נכנסת לכאן?" שאלתי באדישות וחלפתי על פניו בשביל להיכנס אל חדרי,אך בדרך לשם ירכיי שפשף את ‏זקפתו מעל מכנסיו וגניחה נפלטה מפיו.
חייכתי חיוך מרוצה ונשכתי את שפתיי.
אני אוהבת את זה שאני מצליחה לגרום לו להרגיש נואש אלי.
הלכתי ישר אל הפנית איפור שלי והתחלתי ‏להתאפר.
סטפן נעמד מאחורי,סידר במהירות את הזקפה שלו דרך המכנסיים אך עיניו ‏ננעלנו על עיניי דרך המראה.
"באתי לקחת את חברה שלי לנשף ודנה נתנה לי מפתח ‏אחרי שהתחננתי אליה בשביל זה. זה לא היה קל" מרחתי ‏מסקרה על ריסים ולא עניתי לו.
‏פאק. דנה באמת גרמה לו להתחנן אלייך,‏פאקינג אלופה.
סטפן רכן אלי מאחור עד שפתיו נגעו בכתפי החשופה,הוא נשק לה נשיקה עדינה וגרם לעורי עור ברווז.
‏לעזאזל איתו! למה הוא מצליח להשפיע עליי ככה?!
"אני מצטער,טיילור. לא ‏התכוונתי לפגוע בך ככה. ‏הייתי פשוט צריך לחשוב קצת." הוא מלמל על כתפי אך עיניו עדיין הסתכלו על עיניי דרך המראה.
הוא נראה כל כך עצוב ומבטו שבר אותי לגמרי לא יכולתי לכעוס עליו יותר.
פאק,עם האהבה הזאת מה היא עושה לאנשים.
הטתי את ראשי אליו,נישקתי את הרקה שלו ועיניו של סטפן נפערו.
"מרי..." הוא לחש בקול אוהב.
"אני סולחת לך,אבל אל תעשה את זה שוב" סטפן הנהן וחיוך נמרח על שפתיו.
"אני מבטיח" הוא חפן את פניי ביד אחת ונישק את שפתיי.
"פאק,כמה ‏התגעגעתי לשפתיים האלה" מלמל על שפתיי.
"טוב. בסדר,תן לי לסיים ‏להתאפר עכשיו" חייכתי אליו,דחפתי אותו בחזה בקטנה בשביל ‏שהיא תן לי קצת מרחב אך סטפן תפס השפתון האדום שהיה בידי ואז אחז בסנטרי.
הוא הטה את הראשי אליו שכך שפתיי היו מולו.
"אני יעשה את זה" הוא הסתכל עליי ‏וחיכה לאישור.
לא הצלחתי לדבר אז רק הנהנתי אליו,סטפן התחיל למרוח על שפתיי את ‏השפתון האדום,"פאק מה הייתי עושה עכשיו לשפתיים האלה" הוא חייך חיוך זדוני ונשך את שפתיו. עיניי ירדו אל אליהם,"מה ‏היית עושה להן?" שאלתי בלחש כשהוא סיים למרוח לי את השפתון.
"לא כדי לך לדעת מה עובר לי בראש עכשיו,טיילור" קולו צרוד וסקסי כשהוא אומר את זה.
בלעתי רוק וניסיתי מאוד לא לנשוך את שפתיי.
"ואם הייתי רוצה לדעת?" ‏התגריתי בו. טיפת זיעה ‏הציצה על מצחו כשהוא בולע רוק בחוזקה ומסתכל לתוך עיניי.
"פאק. את תהרגי אותי" הוא רכן קדימה בשביל לנשק אותי אך אני לקחתי צעד אחורה וחייכתי אליו חיוך ממזרי.
"‏מצטערת חבר. ‏אבל אתה לא הולך להרוס לי את האודם עכשיו" ‏קרצתי אליו.
סטפן צחק וניסה לתפוס אותי שוב אך אני ‏התחמקתי ממנו.
"בואי הנה מיד,טיילור" הוא צווה.
רצתי אל מחוץ לחדר כשאני צוחקת ונהנת מכל רגע.
סטפן ממהר אלי ונראה משועשע מאוד.
רצתי אל מאחורי הספה כשהוא היה מקדימה,"‏אם אני תפוס אותך את תצטערי על זה" הוא מאיים עלי אך מחייך חיוך גדול.
"בוא נראה אותך,בחור גדול" הזזתי את ישבני בצורה ‏מפתה והוא נהם בקול.
"פאק,אני הולך ‏להעניש אותך על זה"
סטפן עלה על הספה וקפץ מעלה ישר אלי,צרחה נפלטה מפי כשהוא תפס אותי במהירות כשלא הייתי מוכנה אליה. "‏איך הצלחת לעשות את זה עם החליפה הזאת?!" הרמתי את מבטי עליו והגבות שלי התרוממו.
"‏שום דבר לא יעמוד בדרכי כשהבחורה שלי נמצאת מולי" אומר את זה בצורה סקסית ונושך את צווארי.
"עכשיו,אני ‏צריך להעניש אותך על זה" הנחה נפלטה מפי כשהוא ממשיך לנשוך אותי עד שהוא מגיע לכתפי.
"סטפן... אנחנו צרי-כים ללכת" גמגמתי בין הנשימות הכבדות שלי.
פאק,זה מרגיש כל כך טוב.
"שיט,מה השעה?!" הוא מרים את ראשו במהירות והסתכל על השעון שמעל ‏הטלוויזיה.
‏פאק השעה כבר 8:30 והיינו צריכים להיות שם כבר בשמונה.
"שיט,אנחנו מאחרים" אמרתי ‏השתחררתי מאחיזה של סטפן.
"‏ניצלת פעם. אבל כשאנחנו חוזרים את מקבלת את העונש שלך" גלגלתי לעברו עיניים ולקחתי את התיק הקטן שלי מהשולחן שליד הכניסה.
"‏מה שתגיד,בחור גדול" פתחתי את הדלת כשבדיוק הוא הפליק בישבני,מה שגרם לי לקפוץ המקום מבהלה.
"פאק,סטפן! ‏מה לעזאזל זה היה עכשיו?!" צעקתי עליו ‏וחייכתי בו-זמנית כשאני משפשפת את פלח ישבני הכואב.
"אוי ‏תפסיקי להתבכיין. אני יודע שאהבת את זה" הוא קרץ לעברי וחלף על פניי בדרך החוצה.