המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 16

סטפן

שיט,אני לגמרי גמור,הבחורה הזאת תהרוג אותי.
כמה פעמיים עשיתי ביד מאתמול בלילה אך עדיין עומד לי מאז המפגש שלנו בשירותים.
למה היא הייתה חייבת להיות כל כך סקסית,פאק?!
"אתה נראה רע,אחי" מארק אומר עם מבט משועשע על פניו.
‏אם היה לי עכשיו לייזר ממקום עיניים הייתי שורף אותו.
הוא מת על זה שמרי עושה לי את החיים קשים.
"אני מרגיש חרא" מלמלתי.
"היא עוד לא החזירה לך תשובה?" סיפרתי לו את כל מה שקרה אתמול בערב אחריי שהוא הלך והוא אמר שאני חתיכת נקבה.
לא אכפת לי מה הוא חושב עלי,אבל אני חייב אכשהו להתקרב יותר למרי.
אני רוצה להכיר את מי שהיא באמת ,מה היא אוהבת לעשות,מה האוכל ‏אהוב עליה ועוד...
"לא,עבר כבר יום שלם. חוץ ‏מלהביא לי קפה בבוקר, היא לא החליפה איתי מילה אחת"
"אני מבין" מארק שפשף את סנטרו ונשען על מפרק ידו.
"מה אם הנשף של אמא שלך? ‏ ‏מצאת כבר בת זוג?" פאק.
שכחתי מזה לגמרי.
אמא שלי כל שנתיים עושה נשף גדול לכבוד החברה והצלחה שלה.
אני חושב שזה מיותר לגמרי,אבל זה גורם לה לאושר שאנשים באים אליה הביתה,אז מי אני שאעצור ‏בעדה.
"אם אני חושב על זה,מרי לא הייתה עדיין בנשף כזה. היא הגיעה חודש אחרי הנשף,לפני ‏שנתיים."
מה הוא רומז פה? שאני ‏אקח אותה בתור בת הזוג שלי?
זה יכול להיות רעיון ממש מצויין.
"אז מה אתה אומר? אולי אני זה שאקח אותה בתור הדייט שלי" הוא אמר עם חיוך משועשע.
הטחתי את כף ידי על שולחני,"‏סתום את הפה שלך,חתיכת אידיוט. אתה לא לוקח אותה לשום מקום. היא ‏תהיה הדייט שלי" נהמתי.
מארק צחק כל כך חזק עד שהוא עף אחורה עם הכיסא שלו.
חתיכת אידיוט.
"אתה הולך להזמין את דנה במקום" אמרתי.
מארק הפסיק לצחוק בשנייה ונעץ בי מבט חודר.
"לא מצחיק,אחי" הוא אמר בכעס.
"אני לא צוחק. אני לוקח את מרי ואתה את דנה" הוא קם מהכיסא כשהוא מעביר את ידו בשערו השחור.
"למה שאני ‏יעשה את זה?"
"כי אני אמרתי. וגם הן חברות ואני רוצה שמרי תרגיש בנוח" הוא מנער את ראשו.
"אבל גם ככה כל העובדים היו שם" הוא אמר.
"כן. אבל הם היו באזור העובדים ולא באזור שלנו" הוא נאנח,כי הוא יודע שאני צודק.
"בסדר. אבל אתה חייב לי על זה,תזכור" הנהנתי.
"בסדר" אני רק מקווה שמרי תסכים לבוא איתי ולא תעשה לי בעיות.

...............
מרי

"מה אני אמורה לעשות עכשיו?!" התיישבתי על הספה במשרדי ושמתי את ידיי בתוך שערי.
"דבר ראשון ‏תירגעי קצת. דבר שני למה את כל כך לחוצה? זה טוב מאוד שהוא מתחיל ‏להתעניין בך!" דנה אומרת ‏בהתרגשות.
גלגלתי את עיניי ונשענתי לאחור.
"הוא לא מעוניין בי! הוא רק רוצה לסמן עלי ויי" דנה הרימה לעברי גבה.
"לסמן עליך ויי?" שאלה בצחוק.
"לשכב איתי דנה! זה מה שהוא פאקינג רוצה!" צעקתי.
"אז אל תתני לו בכזאת קלות. אם הוא ‏מזמין אותך לדייט או משהו, ‏פשוט תנסי למנוע את זה מלהגיע למיטה בסוף הערב" היא המשיכה לצחוק.
"זה לא מצחיק"
"אותי זה מצחיק מאוד" דנה מעבירה את שערה בלונדיני אל מאחורי האוזן ומפסיקה לצחוק סוף סוף.  
"טוב. יש לי משהו לספר לך." היא אומרת ‏בדרמטיות.
"מה עכשיו?" שאלתי בלי חשק.
מזה אין לי כוח לעוד איזה רעיון מטומטם שלה.
"לא סיפרתי לך אבל בכל ‏שנתיים,גברת קווין עושה נשף לכבוד החברה באחוזה שלה. וזה הולך להיות משהו גדול ‏ומפואר" אני מרימה גבה.
למה אף אחד לא ספר לי על דבר כזה עד עכשיו?!
‏אני פאקינג שנתיים עובד כאן ואף אחד לא דיבר איתי על דבר הזה.
"מתי זה?"
"מחר!" היא קופצת ‏בהתרגשות.
"מה?! אין לי שום דבר ללבוש! למה לא אמרת לי כלום?!" דנה משכה בכתפיה.
"גם ככה אין לך טעם משהו בבגדים,אז אנחנו הולכות היום לעשות ‏שופינג!" היא צעקה בתרגשות.
"את זוכרת את זה שאני מעצבת בגדים כן?" שלבתי את זרועותיי על חזי והבטתי לעברה במבט חמוץ.
"כן... אבל אף פעם לא היה לך ‏את האומץ ללבוש בגדים נורמליים עד שאני לבשתי אותך בהם" היא ענה והמשיכה לקפוץ כמו ילדה שקבל סוכריה.
"בסדר.בסדר. רק תפסיקי לקפוץ כבר" צחקתי ‏מתלהבות שלה.
"מעצבנת אחת! ‏תני לי להנות. עד שיש לנו ערב מושלם ללבוש שמלות ‏מפוארות ולשתות שמפנייה יוקרתי כל הלילה וכשלמחרת יש יום חופש!"  היא תופסת בידי ומרימה אותי מהספה.
"יאללה תני לי איזה חיוך גדול ומקסים" חייכתי חיוך אבל לא גדול כל כך.
"טוב, זה גם בסדר" צחקנו.
אחרי כמה דקות נשמע דפקה על הדלת,הפסקנו לקפוץ ולצחוק.
התקדמתי לדלת,פתחתי אותה, סטפן ומארק עמדו מולי.
עיניי נפערו.
פאק.
אני מקווה שהם לא שמעו את כל מה שאמרו לפני כמה דקות.
"מר קווין,איך אני יכולה לעזור לך?" שאלתי בנימוס וניסיתי מאוד לא להראות לחוצה. 
"אנחנו צריכים לדבר" אמר ,נכנס למשרדי ואחריו מארק.
"מיס ‏סנדר, תוכלי בבקשה לבוא אחרי?" שאל מארק.
מבטי עבר לדנה,שנראתה פתאום חוששת.
מעניין מה מארק רוצה ממנה?
דנה מהנהנת,הולכת אחרי מארק אך לא לפני שהיא שלחה לעברי מבט חושש וגם אני אליה.
מה הם רוצים?
זה ממש מלחיץ אותי.
הסתובבתי אל סטפן,מבטי טיפס על פני כתפיים חזקות וצוואר מרשים, והגיע אל קו הלסת הישר שלו.
שפתיו יצרו קו שטוח, כפי שידעתי שיהיה. עיניי המשיכו לטפס מעלה עד שהגיעו אל עיניו הירוקות,שם הכול קר וקטלני - וגיליתי שהן נחות עליי.
הוא נראה כועס,אבל למה? לא עשיתי שום דבר עכשיו.
"מר קווין...?" לקחתי צעד אחד קדימה אך גם הוא עשה את אותו הדבר ושנינו נעצרנו מיד.
"אני רוצה לשאול אותך משהו" אוקי,עכשיו אני באמת מרגישה את הלחץ.
אני בולעת רוק ורק מהנהנת.
"‏תסכימי להיות הדייט שלי למחר בערב?" עיניי ישר הביטו לתוך עיניו.
מה הוא שאל עכשיו?
פאק.
הלב שלי הולם בחזי בחוזקה,הוא באמת שאל אם אני יכולה להיות הדייט שלו?
וואו,לא חשבתי שזה באמת יקרה ‏מתישהו.
"אמממ" זה הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מהפה שלי.
למה אני לא מצליחה למצוא את המילים פתאום?!
"מרי?" הוא נשמע חסר סבלנות.
אני יכולה להבין,אבל אני לא יודעת מה לענות.
להסכים לזה או לא?
פאק.
מה אני עושה עכשיו??
מבטו של סטפן נהיה נינוח והוא אחז בידי בעדינות.
"את עדיין לא החזרת לי תשובה על אתמול ואני באמת רוצה להוכיח לך שלא צחקתי כשאמרתי שאני רוצה להתחיל איתך דף חדש" נשכתי את שפתיי וניסיתי להבין אם הוא באמת דובר אמת ולא סתם עובד עלי.
אבל שאני מסתכל לתוך עיניו,אני רואה שהוא לא מדבר סתם,הוא באמת מנסה לסדר ‏בינינו את העניינים.
"בסדר. אני ‏אהיה הדייט שלך למחר" חיוך נמרח על שפתיו היפות.
"באמת?"
"כן" הוא הרים את ידי אל שפתיו ונישק לה.
שזה הרגיש כל כך נעים וחמים.
חייכתי חיוך קטן.
"‏את לא תצטערי על זה" הוא אמר בשמחה.
הוא נראה כאילו הוא קיבלת את המתנה שהוא כל כך רצה.
זה מוזר לראות אותו כל כך שמח.
"טוב. אני אאסוף אותך מחר ‏בסביבות שבע" הוא בא לצאת מהמשרד אך עצרתי אותו.
"סטפן. ‏אתה לא יודע איפה אני גרה בכלל" צחקקתי.
הוא חייך אלי חיוך זדוני ואמר,"אל תדאגי בקשר לזה" הוא קרץ לעברי ויצא מהמשרד.
לחיי נהיו ‏אדימו מרוב שהסמקתי.
אני באמת מסמיקה עכשיו בגלל סטפן קווין?
פאק.
מי היה מאמין שזה יקרה?!