פרק 33

5.9K 169 27
                                        

מירי

״את בסדר?" שאל סטפן כשהחנינו בשביל הגישה של הבית שלו באותו בוקר.

הנסיעה חזרה מבית החולים עברה רובה בדממה למרות הסערה שהתחוללה בתוך שנינו.

עיניו ננעצו בכביש שלפנינו כל הזמן, ואני לא הצלחתי להתיק את עיניי מתמונות האולטרסאונד שהדפיסה לנו הטכנאית .

זה היה אמיתי.

שמעתי את פעימות הלב.

באמת גדל בתוכי תינוק קטן.

"טיילור?״ סטפן כיבה את המנוע,

פתח את חגורת הבטיחות ופנה לעברי.

"מה קורה? את בסדר" הוא שאל בדאגה.

לא ידעתי בוודאות.

הרגשתי שהכול סוריאליסטי כל כך.

לא ידעתי מה לעשות או איך אני מרגישה.

אך ‏נאלצתי לעלות על פני את החיוך הכי ‏משכנע שלי בשביל לנסות להרגיע אותו ושהוא לא ירגיש את ‏השינוי שקורה בתוכי.

כש‏ג׳ניפר הסבירה שאני יהיה ‏צריכה להיפגש ‏עם רופאה אחרת בשביל ‏היסטוריה רפואית של המשפחה שלי, כל עולמי נפל עלי  באותו שנייה חושך.

מממש לא רציתי לדבר עליהם או ‏להזכיר אותם.

אני כבר לא שייכת לעולם שלהם ואני בחיים גם לא הייתי שייכת לשם.

"טיילור?"

ניתקתי את מבטי מהדף לעבר סטפן.

"אני בסדר. הכל טוב" ניסיתי להרגיע אותו אך הוא לא היה נראה ‏משוכנע כל כך.

"ואתה?" שאלתי.

הוא משך בכתפיו כמעט בחוסר אונים .

"כשהיינו שם פתאום זה נחת עליי, את מבינה?" הוא אמר ושפשף את הלסת .

"אנחנו עומדים להיות הורים." אמר כשהרגש נשמע בקולו.

אני ההפך ממנו הרגשתי שאני הכי לחוצה בעולם.

איך לעזאזל אני אהיה אמא?! לא גדלו באהבה אם .הורי שנאו אותי .

מה אני בכלל מבינה בזה.

נשמתי עמוק ועצמתי את עיניי.

"היי" סטפן הניח את ידו על ידי שנמצאת על ברכי ולחץ אותה טיפה בשביל ‏עידוד.

"ספרי לי מה עובר לך בראש,טיילור" הוא לחש.

פקחתי את עיניי ופגשתי את עיניו הירוקות מביטות בי באהבה ובדאגה.

"מה אם אני לא אהיה אמא טובה? אולי אני לא בנויה לזה,סטפן. מה אני מבינה בכלל בתינוקות?!" אמרתי בלחץ.

והרגשתי ‏לחץ עצום עוד יותר.

"היי... הכל יהיה בסדר. את תהיי ‏אמא מדהימה. ‏אל תעזי אפילו לחשוב אחרת מזה." הוא אמר בקשיחות אך גם בעדינות.

המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרהWhere stories live. Discover now