המזכירה שלי . ספר ראשון בסדרה

פרק 33

לאחר שנה
סטפן

הטחתי את אגרופי שוב ושוב ‏בשק האגרוף בלי סוף.
זיעה חמה כיסתה את מצחי וידיי התחילו לשרוף אך לא עצרתי לרגע.
"פאק,אחי. תירגע. אתה עוד שנייה קורע את השק הזה ‏לשניים" מארק נעמד מולי ומשלב את זרועותיו על חזהו.
אין מצב שאני מפסיק עכשיו אין פאקינג מצב!
"ככה אתה רוצה לבוא למסיבת האירוסין שלך,‏כשאתה מכוסה זיעה? ‏ג׳ינה לא תאהב את זה" הוא מחייך חיוך ממזרי.
‏שתלך להזדיין ג׳ינה,היא פאקינג לא מעניינת אותי.
שנה פאקינג שנה אני מאורס למשוגעת הזאת!
מה לא עשיתי בשביל לדחות את המסיבה האירוסים האלו,הכל ניסיתי!
בת זונה הזאת פשוט לא משחררת אותי.
גם שנה שלא ראיתי את מרי,היא ‏התפטרה ביום שהיא ראתה אותי ואת ‏ג׳ינה מזדיינים.
אני פאקינג לא רציתי לעשות את זה באמת שלא רציתי אבל הייתי חייב לעשות את זה בשביל אמא שלי.
היא ‏השביעה אותי לא לספר לאף אחד על המחלה שלה.
מצבה של אימי ‏משתפר יום אחרי יום וזה ‏מעולה והכל.
אבל אני מרגיש חרא עם עצמי.
הבחורה היחידה שאהבתי בחיים האלה,גרמתי לה לברוח ממני ולשנוא אותי עד מוות.
ברמה לברוח ממני שנה שלמה.
שנה שאני מחפש אחרי מרי ולא מוצא אותה בשום מקום.
היא פשוט נעלמה כאילו ‏בלעה אותה אדמה.
"‏ג׳ינה יכולה להזדיין מצידי" אמרתי והטחתי עוד אגרוף לשק.
מארק נעמד בין השק לביני וניער את ראשו.
"‏אני פשוט לא מבין אותך,אחי. ‏אם אתה לא יכול לסבול את הבחורה הזאת כל כך,אז למה אתה מתחתן איתה? הכל זה בשביל אמא שלך? זה לא הגיוני"
‏הפסקתי לחבוט בשק,נגבתי את מצחי עם זרועי ,לקחתי את הבקבוק מים ‏מליד המראה ולגמתי ממנו ארוכות.
"איזו עוד סיבה יש לי ‏להתחתן עם המכשפה הזאת?! ‏אם זה לא בשביל אמא שלי אז בשביל מי ?" מארק נראה ‏מיואש ומעביר את אצבעותיו בשערו.
"לא יודע,גבר. משהו מרגיש לי פה מסריח" הוא ממלמל.
לא רק הוא חשב ככה,גם לי הייתה בדיוק את אותה הרגשה לפני כמה חודשים.
זה מוזר שאמא שלי פתאום נהייתה חולה ומוצאת איזה מידע משוגע על המשפחה של מרי ‏ומכריחה אותי להיפרד ממנה ואז להתחתן עם ‏ג׳ינה.
שמישהו פשוט יהרוג אותי עכשיו וזהו.
"פשוט תשחרר את זה,מארק. זה כבר מאוחר מדי בשבילי גם ככה" אמרתי ‏בייאוש, ‏הורדתי את הכפפות איגרוף מידיי והנחתי אותם על הספסל.
"אל ‏תוותר וכזאת קלות. אני בטוח שנצליח למצוא את מרי ואולי ל—-"
"אולי תפסיק! ‏אנחנו מחפשים אחריה כבר יותר משנה ולא מצאנו עדיין כלום! אולי היא גם לא רוצה שאני ‏אמצא אותה" אמרתי את המשפט האחרון בלחש.
"סטפן..."
"פשוט לא,מארק. בוא נלך ‏להתארגן וזהו."

.............

‏אמא שלי ו‏ג׳ינה לא ‏הפסיקו לחייך כאילו אם זכו בלוטו או משהו כזה.
‏ג׳ינה עברה בין האורחים וחייכה ‏עליהם במתיקות, רק אם הם היו יודעים מה הפרצוף האמיתי שלה מאחורי כל זה.
בא לי פשוט להקיא ‏מההתנהגות שלה.
לגמתי בלגימה אחת את הנוזל ‏החריף מהכוס שלי וזה צורב בגרוני,אבל לא היה לי אכפת מי זה.
"מזל טוב על ‏‏האירוסים,קווין" הרמתי את מבטי לקול עמוק והגברי.
‏האויב ו‏מתחר מספר אחד שלי בעולם הפרסום ‏התקדם לכיווני,כשחיוך גדול מרוח על ששפתיו.
‏ג׳סטין בלאק, ‏הבנאדם הכי שנוא עליי בכל העולם הזה.
מה הוא עושה פה בדיוק?!
ומי ‏לעזאזל להזמין אותו?
‏ג׳סטין הושיט לי את ידו ללחיצה ואני לחצתי אותה אך קצת בחוזקה.
"מה אתה עושה פה,‏ג׳סטין?" שאלתי באדישות.
"מישהו פה נשמע מאוכזב לראות אותי כאן,‏אאוץ׳" הוא חייך אלי חיוך זדוני.
"אמא של הארוסה שלך הזמינה אותי"
ברור שהיא תעשה את זה.
"שמעתי שגם אתה מתחתן בקרוב,מי בת המזל שלך?" החזרתי לו את אותו החיוך.
אבל החיוך שלו גדל יותר,מי לעזאזל ‏התחתן עם החרא הזה?!
"אם כבר אני הבן מזל פה. אני אכיר לך אותה" ‏ג'סטין סובב את הראשו וסימן עם ידו לעבר אישה בצד השני של החדר. "מרי!" הוא קרא וליבי מחסיר ‏פעימה.
הבחורה הסתובבה אלינו עם חיוך קורן על פניה,ראיתי את כל עולמי קורס מול עיניי.
מרי,הבחורה שלי,האישה שלי,התקדמה לכיוונו שעיניה נועצות בעיניו של ‏ג׳סטין באהבה גדולה כמו שהיא פעם הסתכלה עליי.
היא נראתה ‏יפה יותר מתמיד,היא לבשה שמלה בצבע גוף ארוכה שיגע לה עד לרצפה,שיערה לא היה יותר מתולתל האלה חלק והוא יגע לה עד למותניים.
עיניה הדבש ‏נצצו מאושר כשהיא ממשיכה להסתכל על ‏ג׳סטין אך היא לא מעיפה בי מבט אחד.
מה קורה פה,לעזאזל?!
איך הם מכירים את אחד השני?
והוא אמר עכשיו שהיא הארוסה שלו?!
אני חושב שמתתי והגעתי לגיהנום.
"סטפן תכיר את ארוסתי,מרי טיילור" ‏ג׳סטין כרך את זרועו סביב מותניה של מרי וקרב אותה קורב אליו.
תוריד את הידיים המזויינות שלך מאישה שלי! צעקתי מתוך ראשי.
מרי חייכה אלי חיוך מתוק והושיטה לי את ידה.
"נעים מאוד,מר קווין" מר קווין,כמה זמן לא שמעתי אותה קוראת לי ככה או בכלל.
אבל למה היא מתנהגת כאילו היא לא יודעת מי אני?
הסתכלתי על ידה שעדיין הייתה תלויה באוויר וחיכתה ללחיצה ממני.
"א-ני אמממ. נעים מאוד,מיס טיילור" לחצתי את ידה וזרם חמים ונעים עבר בתוכי אותו השנייה.
עיניי התרוממו לעיניה והיא הסתכלה עליי בעיניים פרועות כאילו היא הרגישה את אותו הרגשה.
"את לא זוכרת אותי?" שאלתי אותה בחשש.
היא נענעה את הראשה ונראתה מבולבלת.
"אני אמורה לזכור אותך,מר קווין?" היא שאלה בתמימות.
היא עושה את זה ‏בכוונה רק בגלל שפגעתי בה?
"אני מצטער,מותק. שכחתי לגמרי לספר לך שאת היית פעם מזכירה של מר קווין לפני שנה" אומר ‏ג׳סטין למרי.
"באמת?" היא שאלה.
מה נסגר איתה למה היא עושה את זה?!
"מה קורה פה? למה היא לא זוכרת אותי?" שאלתי וניסיתי לשמור על ‏העצבים שלי.
"מרי עברה תאונת דרכים לפני מספר חודשים,היא לא זוכרת כלום מה שקרה לה בשלוש שנים האחרונות" היא עבר תאונת דרכים?!
ואני לא הייתי שם בשבילה!
מתי זה קרה,פאק.
אלוהים,בבקשה שזה לא קרה בגללי, כי אם כן אני לא אסלח לעצמי כל חיי.
כאב של דקירה ‏תקף את ליבי כשאני קולט עכשיו שהיא לא זוכרת את כל מה שקרה ‏בינינו, את הפעם הראשונה שלנו ביחד או את הפעם שאמרתי לה שאני אוהב אותה.
"היי,גבר. אמא שלך מחפ— מרי?!"
מארק נעמד לידי ונשמע המום אך אני לא יודע איך הוא נראה כי אני רק נשאר לבהות במרי.
באישה שלא זוכרת אותי וזה הורג אותי מבפנים.
"פאק,מה את עושה פה?!" מארק שואל אותה.
מרי מסתכלת אליו בבלבול.
"סליחה,אבל מי אתה?" היא שאלה.
עוד דקירה לליבי. אפילו את מארק היא לא זוכרת.
"מה? על מה את מדברת? את לא ‏מזהה אותי?" מארק התקרב אליה והיא נתרעה אחורה ישר ונעמדת מאחורי ‏ג׳סטין. "מארק,אל תתקרב יותר מדי לארוסה שלי. היא לא אוהבת שמתקרבים אליה" מרי נראתה מפוחדת כאילו היא ראתה את הפחד הכי גדול שלה.
מה קרה לה? למה היא מפחדת ככה?
"מצטער,מרי אב— רגע. אמרת עכשיו ארוסה שלי?" מארק הרים גבה לעבר ‏ג׳סטין ונראה מבולבל.
"כן. אני ומרי עומדים להתחתן" ‏ג׳סטין ענה בגאווה.
מארק הסתכל עלי במבט מרחם,לא רציתי שהוא ירחם עליי זה לא מגיע לי.
אני הרסתי הכל ובגללי בטח מרי עברה את תאונת דרכים הזאת והיא לא זוכרת אותי יותר.
"יקירי,אמא שלך מחפשת אות-. מה היא עושה פה,לעזאזל?!" ‏ג׳ינה נעמדה לידי ושאלת בקול ציפציף שלה.
מרי נבהלה ממנה בקטנה ותפסה בידו של ‏ג׳סטין.
מה לא הייתי עושה עכשיו בשביל שהיא תחזיק בידי ככה עכשיו.
"מי זאת,מותק?" מרי שואלת את ‏ג׳סטין.
"זאת הארוסה של סטפן,יפה שלי" הוא ענה לה ברוגע.
בא לי להקיא כשאומרים בקול רם ש‏ג׳ינה הארוסה שלי.
מרי הרימה אלי מבט מפוחד,אבל היא מהר להסיט אותו ממני.
"מה יש לה זאת? למה היא ‏מתנהגת כמו טיפשה?" ‏ג׳ינה שאלה תוך כדי שהיא צוחקת.
"תשמרי על הפה שלך,‏ג׳ינה" אני ו‏ג׳סטין אמרנו באותו הזמן.
שלחתי לעבור מבט קודר.
‏ג׳ינה גלגלה את עיניה ועייפה את שערה הבלונדיני מאחורי כתפה.
"שיהיה" היא אמרה והסתובבה חזרה אל האורחים שלה.
בדיוק הם שלה,לא שלי בכלל.
"טוב. שיהיה לכם המון מזל טוב,סטפן. אני ומרי נלך עכשיו" ג׳סטין אמר.
מרי החליקה את ידה בתוך זרועו של ג׳סטין ,חייכה אלי ואל מארק חיוך מנומס והולכת איתו משם.
איתו ולא איתי כי לא זוכרת אותי.
"מה קורה פה,סטפן?" מארק שאל כשאני עדיין מסתכל על גבה מתרחקת של מרי.
"היא לא זוכרת אותנו כי היא עברה תאונת דרכים" מלמלתי.
מארק רק הנהנן ונתן לי להמשיך להביט במרי עד שהם יצאו לגמרי מהאחוזה.