פרק ראשון

1K 26 8
                                    

נקודת מבט גונגקוק:

השעון המעורר העיר אותי.
הושטתי את היד בעייפות כדי לכבות אותו וחזרתי להתכרבל בשמיכה.
נראה לכם באמת שאני קם מהשעון המעורר?
אני מכוון שלוש.
אחד בזמן שאני באמת צריך לקום ועוד שניים לפני, כדי שיהיה לי זמן להתגלגל במיטה לפני שאני קם לאוניברסיטה.

כשהשעון צלצל בפעם השלישית התיישבתי על המיטה וכיביתי אותו בעצבנות קלה.
אוף.
בוקר.
קינאתי בטאהיונג שיכול לישון עוד חצי שעה עכשיו ונאנחתי.
אחרי מקלחת קצרה ושטיפת פנים הלכתי אל המטבח להכין ארוחת בוקר קלה.
בזמן שהביצים הטגנו במחבת, שתיתי את כוס הקפה שלי וגללתי באינסטגרם להתעדכן בדברים חדשים.
הכנתי שתי כריכים , אחד לטאהיונג ואחד לי והנחתי בקופסא עם ירקות חתוכים.
אם יש משהו שאני אוהב בבוקר, זה להכין לטאהיונג אוכל ליום העבודה שלו.
הוא עובד קשה מאוד ולפעמים חוזר בשעות מאוחרות.
הבוס שלו מתכנן לעזוב ולמסור את החברה והחלום של טאהיונג זה לקבל אותה, לכן הוא עובד קשה כדי להוכיח את עצמו.

אחרי שהכנסתי את המחשב הנייד שלי לתיק התיישבתי על הספה ועניתי למספר וואטסאפים מאתמול בערב.
אני מתחיל את הלימודים בשמונה ובדרך כלל טאהיונג מקפיץ אותי לאוניברסיטה בבוקר, אבל היום הם מתחילים מאוחר יותר בגלל אירוע של מנהל החברה אז הוא יכול לקום מאוחר יותר.

״בוקר טוב״ טאהיונג נכנס לסלון , משפשף את עיניו וצונח לידי בעייפות.
״בוקר טוב״ חייכתי אליו ״אתה לא רוצה לישון עוד קצת? יש לך זמן עד שתצטרך ללכת״.
״ומי בדיוק יקח אותך ללימודים?״ הוא עשה לי פרצוף ״אתה מאורגן? עשר דקות יוצאים״.
״טאהיונג״ עצרתי אותו ״זה בסדר, אני יכול ללכת ברגל, זה לא הרבה הליכה״ אמרתי בחיוך נבוך.
״שתוק״ הוא מלמל והלך לחדר.
הוא באמת יצא אחרי כמה דקות, לבוש ומאורגן.
הוא כיתף את התיק שלי על הכתף שלו והחזיק את תיק המשרד שלו בידו השניה.
הלכתי אחריו לרכב במבט נבוך.
כל בוקר אותו פאקינג סיפור.
טאהיונג לא ממש בן אדם של בוקר, מה שאומר שהוא לא ממש מדבר הרבה בשעה הראשונה שהוא קם.
אז נסענו בשתיקה, הרדיו דולק ומעביר לנו את זמן הנסיעה.

הוא עצר ליד בנין האונברסיטה והעביר יד סביב צווארי.
״יום מקסים שיהיה לך״ הוא אמר  ונשק קלות על שפתיי.
״תודה״. שמתי את התיק על הכתף ורכנתי לנשק אותו שוב.
״גם לך״  מלמלתי את שפתיו.

עוד טקס בוקר קבוע.

״בוקר טוב זונה״ גימין נחת לידי ״ובוקר טוב לך״ הוא הצדיע לעבר טאהיונג וטפח על כתפי ״סחתיין, גוגנקוק , הבן זוג שלך נראה פחות מזעזע הבוקר״.
גיחכתי.
״אל תקרא לבן זוג שלי זונה״ טאהיונג התעצבן על גימין והוא רק פרץ בצחוק.
״אתה מעדיף שאני אקרא לו נסיך ואנשק אותו?״
״אני אהרוג אותך״ מלמל טאהיונג.
״זה לא כל כך פשוט״ החזיר לו גימין.
״אני מאחר בגללך אדיוט״ טאהיונג זרק עליו כוס קרטון שנשארה ברכב ואז פנה אליי בחיוך:״ יום טוב יפה שלי״.
חייכתי אליו והוא נסע.
״כל בוקר אותו סיפור״ מלמלתי ביאוש.
גימין שמע אותי.
״זה בעיה של הבן זוג שלך שהוא זורם עם זה״ גימין משך בכתפיו.
גימין לומד פסיכולוגיה.
ברצינות, חשבתי שהוא צוחק עליי כשהוא אמר לי שהוא נרשם לקורס הזה אבל הוא היה רציני מאוד מסתבר.

Soulmates 2✨Where stories live. Discover now