נקודת מבט גונגקוק:
יש לי יום הולדת היום.
אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שאני אגיע בכלל לגיל 23 הייתי צוחק לכם בפרצוף. יום הולדת אמור להיות יום משמח אבל לא ממש התרגשתי מהיום הזה.
השעה שש בבוקר. התעוררתי בלי שום סיבה בחמש וחצי ולא הצלחתי לחזור לישון. התהפכתי ובהיתי בתקרה שכבר מזמן הבטחתי לעצמי שאני אצבע אותה שוב. נשמתי עמוק והתיישבתי, נוגע ברגליים יחפות ברצפה הקרה. הסטתי את התריסים והפשרתי לקרני השמש החזקות להיכנס ולהאיר את החדר.
פסעתי לחדר האמבטיה ושטפתי פנים, צחצחתי את שיניי ואספתי כמה בגדים שנשארו על הכיסא מהמקלחת של אתמול בלילה. הפעלתי מכונה ופניתי למטבח להרתיח מים לקפה.
אני אדם מסודר מאוד בדרך כלל אבל בשבוע האחרון הרגשתי שהחשק לסדר את הבית הלך וירד בצורה משמעותית. לא הייתה לי אפילו כוס אחת נקייה בכיור והמקרר היה ריק כי לא עשיתי קניות הרבה זמן.
שטפתי כוס אחת וכפית נקייה וייבשתי אותם במגבת האחרונה היחידה שנשארה במגירה. בזמן שהמים רתחו, הרמתי כמה בגדים מהרצפה ומילאתי את סל הכביסה, החלפתי מצעים והעברתי סמרטוט רטוב על השיש.
הכנתי לי קפה והתיישבתי על הספה, מזיז בתסכול את ערימת הכביסה הנקייה לצד השני. אני לא יודע מה עובר עליי. אני לא מדוכא ,נכון? פשוט אין לי חשק לשום דבר וגם קצת אין לי כוח. פתחתי את אפליקציית הפתקים בטלפון ורשמתי לעצמי את כמות הקלוריות של הקפה ששתיתי.
מה יש לכם? אני לא אובססיבי!!!!
פשוט זה עוזר לי להרגיש בשליטה על ההפרעה שלי. תוך כדי כתיבה שמתי לב שהפעם האחרונה שכתבתי הייתה בתחילת השבוע. אמממ זה היה לפני שלושה ימים.
בחיי שזה לא בכוונה!!! היה לי שבוע מתיש ולא היה לי ממש חשק לאכול. זה לא שלא רציתי, זה פשוט לא היה במחשבה שלי. פתחתי את המקרר ובהיתי בקופסת השימורים של המלפפונים החמוצים שהייתה שם. לא היה לי זכור שקניתי את זה, נראה לי היא פשוט צמחה שם מעצמה.
המקפיא גם לא היה מנחם ממש, היה בו לחם דל קלוריות שקניתי פעם וכמה שקיות של ירקות קפואים.
מה אפשר להכין עם זה בכלל?
בארון היו כמה אריזות של פסטה ואורז, לא משהו ממש מגרה לארוחת בוקר.
לקחתי באנחה את מפתחות הרכב והבית ויצאתי לסופר.
כשהייתי במעבר של מוצרי החלב הטלפון שלי צלצל ובדקתי אותו, זה היה גימין.
"יום הולדת שמח, ב-ס-ט-י!!!" הצעקה שלו גרמה לי להרחיק את הטלפון ולכווץ את עיניי.
"תודה, גימין. למה אתה צועק?"
"כי יש לך יום הולדת!!" הוא נשמע נלהב "תכננתי לך כמה דברים".
"אה?" לקחתי חלב דל לקטוז מהמדף והנחתי אותו בעגלה הריקה שלי "כמו מה?"
"אוקיי. אתה מקשיב? אנחנו יצאים לארוחת בוקר לבית קפה מטורף שנפתח לא מזמן ויש שם מאפים מעולים ואת המילקשייקים הכי טוב-"
YOU ARE READING
Soulmates 2✨
Randomקים טאהיונג וגון גונגקוק כבר שלוש שנים יחד. הם גרים בדירה במרכז העיר , עסוקים בעבודה ולימודים ומנסים תוך כדי לפנות זמן לזוגיות שלהם. זה לא כל כך פשוט, אבל הם מנסים בכל הכוח. עם בעיות מבחוץ שמנסות לשבור אותם ועוד דרמה מבתוך.... האם הם יחזיקו מעמד? קר...
