פרק 9

231 27 11
                                    


נקודת מבט גונגקוק:
נכנסתי אל תוך בנין החברה כשלחץ והתרגשות קלה מצטברים בבטני.
היום אני מתחיל לעבוד רשמית כעובד בחברה של טאהיונג.
אני לא מצפה שיהיה לי קל, לפני המשרה העבודה תהיה די קשה, אבל זה משרת החלומות שלי אז אני מאושר.
קמתי מוקדם היום, טאהיונג בנסיעת עסקים בחול אז הלכתי לבד.
הוא התקשר אליי בבוקר ואיחל לי בהצלחה.
חיפשתי את משרדו של מנהל המחלקה ונקשתי על הדלת.
״כן״ קול צעיר קרא מבתוך.
על כסא המנהלים ישב בחור בגיל שלושים בערך, חולצה מכופתרת כחולה על גופו.
״היי״ אמרתי ״אני גון גונגקוק, המתכנת החדש״.
״נעים להכיר״ הוא הושיט את ידו ללחיצה ולחצתי אותה ״אתה הבן זוג של קים טאהיונג ,נכון?״
״מאיפה אתה יודע?״ התפלאתי.
הוא חייך ״אל תדאג, יהיה לך טוב כאן מאוד, טאהיונג ביקש במפורש שאדאג לך״.
חייכתי אם כי בלב רציתי לרצוח את טאהיונג.
הוא הראה לי את המשרד שלי ואת התיקים שאני צריך לעבוד עליהם ועד מהרה שקעתי בעבודה.
באזור אחת בצהריים יצאנו להפסקה לאכול.
התיישבתי בקפיטריה שבכניסה לבנין וקניתי לי כוס קפה.
פתחתי את הטלפון ועניתי לגמין שכתב לי שכואב לו הראש, רפואה שלמה, ונכנסתי לצ'אט עם טאהיונג.

״אני ארצח אותך״ כתבתי לו.
״מה קרה?״ התקבלה ממנו ההודעה לאחר דקה.
את/ה: דיברת עם המנהל עבודה שלי?????
טאהיונג אהובי❤️: ברור. למה? חשבת שאני לא יעשה את זה?
את/ה: זה היה צפוי אני לא אשקר.
טאהיונג אהובי❤️: אוהב אותך.
את/ה: 🙄🙄🙄🙄🙄🙄
טאהיונג אהובי❤️: איך בינתיים? מסתדר?
את/ה: דיברתי עם כמה אנשי צוות, כולם ממש נחמדים ועכשיו אני בהפסקה שותה קפה בקפיטריה.
טאהיונג אהובי❤️: יופי,אני שמח!
אתה זוכר שמחר הולכים להורים שלי לחגוג לאבי יום הולדת , נכון?
את/ה: איך אפשר לשכוח?
טאהיונג אהובי❤️: אמא שלי ביקשה שתביא את העוגיות שוקולד שהכנת לה פעם קודמת היא ממש אהבה אותם.
את/ה: בטח🤭☺️.
טאהיונג אהובי❤️: המשך יום טוב, אהוב.
את/ה: גם לך😍😍❤️.






חזרתי הביתה באזור חמש ושקעתי בעייפות לתוך הספה.
העבודה הזאת כל כך פאקינג מתישה.
אחרי שעה שגללתי באינסטגרם ולא עשיתי כלום, קמתי להפעיל מכונה של מגבות ולהוריד מהחבל את הכביסה מאתמול.
אני אשאיר אותה לטאהיונג, שיקפל הוא.
צלצול טלפון קטע את המרתון סדרה שעשיתי על ריק ומורטי.
״מה יש לך?״ עניתי כשראיתי את שמו של גימין על המסך.
״כואב לי הראש״ הוא אמר.
״לקחת אקמול?״ שאלתי.
״לקחתי כבר עשרים!!!!! אןףףףףףף אין לי כוח אפילו לקום מהמיטה להביא כוס מים״.
״אז התקשרת אליי כדי שאני אבוא לסעוד אותך״? גיחכתי.
״בדיוק״ הוא אמר.
״אין בעיה, בכיף , אבל אני אחזור הביתה עוד שעתיים, טאהיונג מגיע ולא ראיתי אותו שבוע״.
״בסדר בסדר״ הוא נאנח ״רק תבוא כבר״.
עשרים דקות לאחר מכן מצאתי את עצמי צוחק על גימין שנראה כמו רוח רפאים של עצמו ומכין לו פסטה ברוטב רוזה.

Soulmates 2✨Where stories live. Discover now