הגבר שלקח אותי

~2~

**נאיה**

״מישהו בבית?״ איזה מוזר השאירו את הדלת פתוחה, הם בדרך כלל נועלים.
״ליאם?״ שקט כנראה שהם נסעו ושכחו לנעול.
אנחנו גרים בבית יחסית גדול לארבעה אנשים, יש חמישה חדרי שינה ומרפסת ענקית שמתחברת לחצר הבית.
הבטן שלי התחילה לקרקר, כנראה שהגיע הזמן להכניס משהו מזין, מהבוקר אכלתי רק שטויות מהקפיטריה במכללה.
טוב זה לא יקרה כרגע, השאירו רק דברים מלפני שבועיים - אוי, ניראה לי שכבר השתנה לאוכל במקרר הצבע.
אני לא אחת שבמטבח יותר מדי, תמיד יש לי משהו מוכן לקחת או שאני מזמינה מבחוץ.
בגלל זה אני מתקשרת לקיילי הזדמנות לפגוש אותה כי גם הבית ריק וברור שהיא תבוא, היא עונה לי אחרי שני צלצולים בלבד.
״קופה״ אני שומעת את הקול הציני שלה מבעד למסך
״קופה את בעצמך״ לפעמים אני מרגישה שהיא כמו האחות שאין לי ״אין אוכל ויש בית ריק״
״עוד רבע שעה אני אצלך״ זה היה מהר.
״יופי מותק, תבואי אני מחכה לך״ בינתיים אני אתקלח אחרי כל הלימודים שהיו לי, לנקות את הגוף והראש ...
~~
ליטו767: ״את פה?״
כנראה שנרדמנו על הספה עם הסרט, אני מנסה בשקט לא להעיר את קיילי ואני עולה לחדר השינה שלי למעלה. מקווה שהיא לא תשים לב.
לאברופ23: ״כן״
ליטו767: ״תורידי הכל תישארי בלי כלום״
לאברופ23: ״הורדתי״ מתי הוא יגלה שאני בתולה? הוא אף פעם לא ממש שאל אז אני לא אמרתי, זה פשוט כיף לי כל המשחקים האלה ואני מפחדת שאם הוא יגלה הוא יפסיק.
ליטו767: ״את לא יודעת כמה אני רוצה לטעום לך את הכוס עכשיו״ אם הוא היה יודע כמה זה הדדי...
לאברופ23: ״אתה יכול״
לאברופ23: ״יש לי בית ריק השבוע״ נאיה מה את עושה?
ליטו767: ״זה לא יקרה״
לאברופ23: ״למה לא?״
ליטו767: ״את יודעת שכל הדבר הזה שיש לי איתך, מתחיל ונגמר פה״ אאוץ, לא חשבתי שהוא יהיה כל כך ישיר.
לאברופ23:״תודה שהזכרת לי״
ליטו767: ״אל תהיי ילדה קטנה זה לא יקרה כרגע משהו אמיתי״ אני לא מאמינה פשוט נוח לו להשאיר אותי מוסתרת ממנו, מהעולם שלו. אפילו אין לי מושג איך קוראים לו, זה לא יישאר ככה.
אני עוצרת את זה עכשיו.
לאברופ23: ״טוב, אם זה לא יהיה אמיתי זה ייגמר פה כמו שאמרת״
ליטו767: ״את חושבת שאת יכולה לעצור את זה מתי שבא לך?״
לאברופ23: ״כן״
ליטו767: ״תנסי, ניראה כמה זמן תחזיקי״
לאברופ23: ״היה נעים להכיר״ אני מוחקת את החשבון שלי מהאפליקציה האנונימית הזאת ופותחת דף חדש.
להתנתק ממנו זה דורש גמילה, התמכרתי.
תתאפסי על עצמך.
מה הוא חושב את עצמו, למה שאני לא אחזיק בלעדיו? טוב בסדר זאת הייתה חתיכת תקופה, אבל אני לא צריכה קשר אנונימי. וברגע שהוא אמר שזה כל מה שזה, הוא יצא כל כך מטומטם.
ברור שאני אעצור את זה, למה הוא כל כך בטוח בעצמו שלא? אני מנסה רגע לאפס את עצמי. אני לא יודעת בכלל למה נפגעתי זה היה ברור מההתחלה שזה כל מה שאני אקבל, אבל זה לא מספיק לי.
אני פשוט צריכה להנות קצת ולא לחשוב על זה, מחר אני בחופש אז אני אוכל לישון בבוקר, אני צריכה לרדת חזרה לסלון כדי להעיר את קיילי.
״קיילי קומי״ אני מנערת אותה בעדינות.
״מה נאיה, מה? בן אדם ישן. למה את רעה?״ היא תמיד דרמטית ועצבנית כשמעירים אותה משינה, כבר התרגלתי.
״תתארגני הולכים לנייטקלאב״ הנייטקלאב הוא המועדון הכי טוב בעיר, אבל הכניסה אליו היא מעל 23 אז אנחנו נצטרך למצוא תעודות זהות חדשות.
״את בסדר? נאיה כדור הארץ לנאיה״
״כן מה אמרת?״
״שצריך תעודות זהות, כי אף אחד לא יכניס אותנו״
״נעבור אצל ארי״
״איזה ארי? ארי וואלן? למה שהוא יביא לנו?״
״הוא חבר של ליאם, ראיתי אותם מסתובבים ביחד כמה פעמים. פשוט נלך אליו ונבקש.״ עכשיו אנחנו צריכות למצוא מה ללבוש, בדרך כלל אני לא מגזימה בבגדים שלי אבל הלילה יש לי חשק להנות אז אני מוציאה מכנס גינס קצר שלא מכסה כלום ובגד גוף שחור ארוך עם פתחים בצדדים כך שרואים את הלמטה של החזייה. אני שמה איפור מעושן שמתאים לעיניים השחורות שלי ועושה קוקו גבוה מתוח. אני חושבת שזהו אני רק צריכה למצוא עקבים.
אני מוצאת זוג מגפי עור שחורים שקניתי ממזמן ולא יצא לי לשים אותם.
הם עם עקב גבוה יחסית, בכללי הם אמורים להיות פשוטים, אבל עכשיו הם נראים טובים מדי.
״פאק איך עדיין לא הזדיינת למען השם?״ קיילי נותנת לי את האישור שהייתי צריכה.