הגבר שלקח אותי

~43~

**נאיה**
אני מתעוררת לבד במיטה בחדר של לוקה. מסתנוורת לרגע מהשמש שנכנסת דרך החלונות הפתוחים לרווחה מולי. אני נזכרת באתמול ועולה בי חיוך. אני מרגישה את הרטיבות שיש בי. אני רוצה עוד ועוד. אני מכניסה אצבע אחת לתוכי תוך כדי שאני חושבת על כל המאורעות מאתמול בלילה. שזחלתי אליו, עשיתי כל מה שהוא ביקש. איך שהוא העניש אותי אבל אהבתי את זה. הייתי מגורה כל כך מהכאב. אני מרגישה שעוד שנייה אני שם, אני עוצמת עיניים ומדמיינת את לוקה.
״פאק לוקה פאק״ אני גומרת עם אורגזמה בין העוצמתיות שחוויתי.
״פאק נאיה את חייבת לעשות את זה יותר״ אני שומעת את הקול של לוקה לידי ונבהלת. אני מסתובבת ורואה אותו שעון על הכניסה למקלחת.
״הבהלתי אותך? לא רציתי להפריע חתולה״ אני לא יודעת מה לענות מרוב בושה. אני קמה עם השמיכה סביבי, כי אני לא רואה את הבגדים שלי ואני הולכת לכיוון המקלחת איפה שעומד לוקה. ״את לא צריכה להתבייש נאיה לפחות עכשיו אני יודע שאת מפנטזת עליי כשאת מזיינת את עצמך באצבעות״
״די לוקה תפסיק״ אני דוחפת אותו מעט ונכנסת למקלחת.
״אני רק אומר את האמת״ הוא זז ממני ונותן לי להיכנס לבד. אני לא מאמינה שהוא עמד והסתכל עליי בזמן שנגעתי בעצמי וגנחתי את השם שלו. זה כל כך מביך אותי אני חייבת להתנער מההרגשה הזאת. אני משאירה את השמיכה על הרצפה ונכנסת תחת זרם המים החם של המקלחת. אחרי בערך 20 דקות אני יוצאת ורואה טרנינג ומגבת על הכיור, לוקה שם אותם שם. בטח נשאר לו מהתקופה שהייתי אצלו. אני לובשת את הטרנינג ויוצאת לחדר השינה. לוקה לא שם. אני לוקחת את הטלפון מהשידה ורואה המון הודעות. עכשיו השעה 12! ישנתי כל כך הרבה? רוב ההודעות מליאם.
9:23 ליאם_ *״תחזרי לבית אני רוצה שתעשי בשבילי משהו״*
9:46 ליאם_ *״אני מקווה שיש סיבה טובה שאת לא עונה לי נאיה המתוקה״*
11:33 ליאם_*״אני נותן לך שעה לחזור אליי כי אם לא אני אמשיך לפגוע באנשים הקרובים שלך, התחלתי בקיילי״* פאק מה? מצורפת תמונה. אני לא בטוחה שאני רוצה לפתוח אותה. אני לא מאמינה אני אהרוג אותו, היא בבית חולים. קיילי שוכבת במיטה בבית חולים. הבטן שלה חבושה, היא נראית כאילו הרביצו לה.
12:07 נאיה_*״אני אהרוג אותך ליאם מה עשית לקיילי?״* הוא לא עונה לי. אני חייבת ללכת לבית החולים. אני אבקש מלוקה שיסיע אותי לשם.