הגבר שלקח אותי

~24~

**לוקה**
אני לא יודע למה השארתי את נאיה והלכתי, פשוט לא יכולתי להגיד לה לא. צריך אומץ כדי לספר לאמא שלה את מה שהיא עוברת כבר כמה שנים טובות ואני בטוח שאם אני הייתי מחזיר אותה לדירה זה היה עושה לה רע, מה כבר יכול להיות בכמה שעות שאני לא לידה? השארתי שם את רואן אחרי שהוא הספיק לשים את דייב המזדיין בדירה הריקה ואם יהיה משהו הוא יתקשר אליי. גם היא תתקשר אליי, אני לא אלחץ עליה היום.
עכשיו אני בדירה הריקה מפרק את החרא הזה לחתיכות, כי הוא לא יחזור לבית יותר. אני אקח את החיים שלו במו ידיי על מה שהוא גרם לנאיה. כשאני חושב על מישהו שמתאכזר לחלש ממנו אני מקבל גל עצבים, אז כשזה נוגע לנאיה? אני אגרום לו להצטער על זה כל כך. אני מוריד ממנו את החבלים שקושרים אותו כדי לתת לו הזדמנות להחזיר לי. הוא מנסה אבל לא מצליח, אני חומק בקלות מהאגרוף העלוב שלו ואני מחזיר לו פי עשר. הוא מלא בדם.
"אני מצטער תפסיק..." הוא מתחנן כמו ילדה קטנה ובכיינית.
"אין סליחה על המעשים שלך." אני אומר בטון מקפיא וממשיך עם האגרופים והבעיטות. היבבות שלו נפסקות כשאני לוקח סכין מסם וחותך אותו בבטן. הוא מאבד המון דם אבל הוא לא שווה בשביל שאני אעצור לדאוג לו.
״הוא כבר מת לוקה״ סם אומר לי כשאני כבר מאבד שליטה עם המכות. הוא איפשהו מאחוריי. ״תחליף בגדים ותבוא נשתה משהו״
אני מסתכל על הגופה המדממת שיש לי מתחת לרגל. אני מחליט להפסיק, אני מבין שזה נגמר- הוא מת. ״ תדאג שמישהו יפנה אותו וינקה פה״ אני אומר לסם והולך לאחד מחדרי השינה בדירה שיש במיוחד בשביל רגעים כאלה. אני מתקלח ומחליף לגינס שחור וטי שרט שחורה. אני זורק את הבגדים המוכתמים בדם לפח ובודק מה השעה. 23:05 ונאיה עוד לא התקשרה. אני מחייג לרואן כדי לבדוק שהכל בסדר.
״היא לא יצאה מהבית לוקה אף אחד לא יצא מהכניסה מאז שהלכת״
"אתה בטוח רואן? אני מכיר אותה. זה מוזר שהיא לא עושה לי דווקא"
"אני בטוח לוקה. חוץ ממישהי שהוציאה את הכלב ושתי בחורות שנראות בנות 20 פלוס אף אחד לא עבר ברחוב בזמן האחרון." אני נרגע ומנתק את השיחה, הכל בסדר אני יכול ללכת לשתות קצת אצל סם.
~~
**נאיה**
״את בסדר?״ קיילי צועקת לי מאחורה ואני מסתובבת אליה.
"קייליי" אני אומרת בטון מתלהב יתר על המידה. אני שמחה לראות אותה כאן.
״את לא נראית טוב נאיה״ היא דואגת לי?
״אני צריכה רגע לשירותים אני — אני בסדר״ אני מנסה לדבר הגיוני אבל אני מגמגמת.
״אני וטום נבוא איתך״ היא באה לתת לי יד. מי זה טום?
״לא, לא תישארי כאן עם.. טום." אני נזכרת אחרי כמה רגעים בשם שלו "אני אבוא עוד כמה דקות״ אני בולעת את המילים.
״אוקיי אבל אני פה אם את צריכה אותי״ אני שומעת אותה במעומעם ואני הולכת לכיוון השירותים שבמועדון. אני נתקלת בטעות בהרבה אנשים בדרך וממשיכה בלי לבקש סליחה או משהו. כולם רוקדים אז בטח לא שמים לב אליי.
״היי יפיפייה״ מישהו נוגע לי ביד ואני מתעלמת ממנו וממשיכה משם. אני מוצאת אחרי כמה חיפושים נואשים את השירותים ונכנסת אליהם סוף סוף. אחרי כמה זמן אני יוצאת מהשירותים ומרגישה סחרחורת אבל אני רוצה לרקוד, אני יוצאת לכיוון האנשים ולא מוצאת את קיילי. עם מי אני ארקוד?
"היי את" אני שומעת שוב פעם מישהו שמתקרב אליי יותר מדי ואני מתרחקת משם למקום עם פחות רעש. כואב לי הראש. אני מחליטה להתקשר ללוקה והוא עונה לי אחרי צלצול אחד.
״לוקה״ אני צועקת לתוך הטלפון כי אני לא שומעת את עצמי מהשירים למרות שהלכתי למקום יותר ריק.
״את לא בבית עם קיילי איפה את?״ מסתובב לי הראש ואני נשענת לרגע על הבר.
״אממ אני קצת שיכורה לוקה״ קצת הרבה. אני מתחילה להזות שאנשים מדברים איתי. הברמן מביט בי במבט מוזר אבל אני מתעלמת.
״איפה את נאיה?״ אוו הוא כועס? לא יודעת לא אכפת לי מכלום עכשיו. אני רוצה אותו לידי מסיבה לא מובנת. אני רוצה שהוא ידע את זה.
"לוקה"
"תעני לי נאיה איפה את?"
"אני רוצה אותך לידי. אני רוצה שתיגע בי לוקה."
"פאק חתולה אל תעשי לי את זה. אני כועס עלייך מאד עכשיו. כמה שתית?"
"יותר מדי" אני ממלמלת. " לוקה היית רוצה אותי על הברכיים עכשיו?" אני נזכרת בסיטואציה כשהיינו בחדר מתישהו.
"מה?"
"היית רוצה שאני איכנע לך? שאני אמצוץ לך? אני הייתי רוצה."
"תעני לי עכשיו איפה את."
״בנייטקלאב, אני צריכה אותך. חבל שאתה אצל סם״ אני אומרת בכנות. היי, מישהו מושך לי את היד.
״צאי החוצה אני כבר בדרך אלייך״ הוא אומר לי אבל אני כבר מנתקת את השיחה.
אני נמשכת בכח אל מחוץ למועדון.