הגבר שלקח אותי

~35~

**נאיה**
אני יורדת מהרכב בסוף הרחוב ומתקדמת ברגל לכיוון הבית, ברגשות מעורבים לגבי מה שהיה. אני פוגשת את רואן מחכה בכניסה לבית שלי. טיימינג גרוע. טיימינג גרוע מאד.
״איפה את?״ הוא ניראה זועם, באיזו זכות?
״איך זה עניינך?״ אני עונה מהר וממשיכה לבית.
״תעצרי נאיה איפה היית שעה?״ הוא מחזיק לי את היד.
״תעזוב אותי עכשיו כי לוקה לא יאהב את זה״ הוא משחרר לי את היד אבל חוסם לי את הדרך קדימה.
״איפה היית?״ הוא חוזר על עצמו.
״במכולת, למה לוקה לא עוזב אותי? אל תעקוב אחריי״
״לא היית במכולת, איפה היית שעה?״ הוא לא מאמין לי. אני לא מאמינה שלוקה שם עליי מעקב. מה אני אסירה?
״אני כן היית שם״ אני מנסה שהוא ילך ויעזוב אותי בשקט.
״אז איפה מה שקנית?״ הוא מסתכל על הידיים הריקות, ללא שקיות שלי.
״עשיתי הליכה לנקות את הראש בסדר? אל תעקוב אחריי. אני אתקשר למשטרה. תגיד ללוקה שיתרחק ממני אני לא רוצה לראות אותו יותר, אני גמרתי את זה״ הוא לא עונה לי. ״תמסור לו, תמסור ללוקה שאני כבר לא שייכת לו, אף פעם לא הייתי״ אני אומרת לרואן ועוקפת אותו אל הבית. אני נכנסת נועלת את הדלת. אני מתיישבת על הרצפה, אני מתמוטטת. אני מדליקה את הטלפון, מגלה שיחה מלוקה והודעה מקיילי, היא רשמה לי שהיא הייתה חייבת ללכת לעבודה. גם ככה אני רוצה להיות לבד. אני מפחדת ממה שקרה קודם, הלוואי שלוקה יקשיב לי ויתרחק ממני כי אני אביא לו רק צרות.
לפני שעה...
אני נכנסת למכולת השכונתית במרחק כמה רחובות מהבית שלי ומחפשת את מה שאני צריכה. אני הולכת לקופה כדי לשלם. המכולת ריקה מאדם, אני לא מכירה את המוכר הוא בטח חדש פה, מבוגר קצת ניראה נחמד.
״בואי אחריי״ הוא מחייך אליי. ״אני אביא לך ירקות מהטריים שלנו מה שלקחת כבר ישן״ הוא אומר לי ואני מסתכלת על העגבניות והמלפפונים לסלט שבחרתי. הם נראים לי בסדר גמור אבל אם הוא אומר כנראה הוא מבין יותר ממני. אני באה אחריו והוא הולך למאחורה של המכולת. כנראה המחסן של הסחורה. הוא נכנס לבפנים ואני נשארת לחכות לו מחוץ לדלת. הוא מסתכל עליי כאילו מחכה שאני אכנס.
״תיכנסי תבחרי את הטוב ביותר״ אוקיי. אני נכנסת והוא לא נכנס אחריי, מה קורה פה? הוא משאיר אותי בפנים ונועל את הדלת.
״היי תפתח לי את הדלת״ אני מנסה לפתוח אותה בכח אבל לשווא. למה הוא נעל אותי פה? יש חושך אז אני לא רואה כלום. ״היי תפתח את הדלת עכשיו אני אתלונן עליך״ אני ממשיכה לצעוק אבל הוא לא עונה. האינסטינקט שלי מסמן לי לברוח. במה הסתבכתי הפעם? אם זה לוקה אני ארביץ לו. אני מוציאה את הטלפון שלי מהכיס כדי לחייג למשטרה אבל פתאום מישהו לוקח את הטלפון מהיד שלי.
״מי אתה?״ הוא הבהיל אותי ממש ואני מתרחקת כמה צעדים אחורה, נצמדת אל הדלת, הוא מדליק את האור מאחוריי ואני מסנוורת לשנייה. ״ליאם?״