הגבר שלקח אותי

~25~

**נאיה**
שחור. הכל שחור. אני שומעת חריקות של צמיגים וקפיצות של באמפרים. אני בטח ברכב של מישהו. הידיים שלי קשורות מאחורי הגב שלי ואני מנסה לחזור לעצמי אבל הכל מעורפל לי בתוך הראש. אני מרגישה בומים אחד אחרי השני. נדמה לי שעוד שנייה הראש שלי יתפוצץ, איפה אני? אני מתחילה להבין שנדפקתי. הרכב שאני נמצאת בו עוצר ואני שומעת צעקות. כמה אנשים מתווכחים ביניהם בקול חזק. אני מרגישה לא טוב אני לא יודעת כמה שתיתי אני זוכרת שהייתי במועדון, דיברתי עם לוקה ומאז אני לא זוכרת כלום, זה קורה לי כבר יותר מדי פעמים.
״תוציא את הכלבה החוצה״ מישהו צועק. אין לי מושג מי זה אני לא רואה כלום העיניים שלי מכוסות בבד אני שומעת את הדלת של הרכב נפתחת ומרגישה שיד מושכת אותי לבחוץ בכח.
״מי אתה? איפה אני?״ אני צועקת אבל אף אחד לא עונה לי. ״בני זונות תשחררו אותי״ בדרך כלל אני לא מקללת אבל בסיטואציה כזאת זה נפלט לי. אני ממשיכה לצעוק עם הידיים עדיין קשורות. אני מקבלת מכה שמורידה אותי לרצפה. פאק, זה כואב אני מקבלת גם אגרוף לצלעות, אני מרגישה שעוד שנייה אני מקיאה את כל מה ששתיתי.
״אז איפה לוקה המזדיין? לא בא לקחת את הכלבה שלו?״ מישהו צועק ואני משערת שהכלבה – הכוונה אליי. אני מבטיחה לעצמי שאני אנקום בו. למה מדברים על לוקה? איפה הוא? האנשים האלה חטפו אותי בגלל לוקה. פתאום אני מבינה.
״איפה לוקה?״ אני שואלת ולא מקבלת תשובה. אני עדיין על הרצפה ואני מרגישה שאין לי אוויר, אני לא רוצה להיכנס ללחץ כי אני מקבלת התקפי חרדה בקלות. אני מנסה להרגיע את עצמי. לוקה יבוא מאיפה שהוא לא נמצא עכשיו, הוא יבוא וייקח אותי לדירה. אני רוצה להאמין שזה נכון.
״הוא באזור של הכיכרות״ איפה זה? מן סלנג כזה של מאפיונרים?
"לוקה יהרוג אתכם כי העזתם לחטוף אותי" אני אומרת בביטחון מהמקום שבו אני נמצאת. מהרצפה. אני מנסה להרים את הראש למעלה, לכוון את המילים אל מישהו, אבל אני גם ככה לא רואה כלום.
״תחזיר אותה לרכב ותשים לה חומר״ מישהו אחר אומר מאחוריי. מה חומר? אני לא רוצה להיות מסוממת שוב.
״לא בבקשה לא, תשחררו אותי אני לא יודעת כלום״ אני בוכה בלי לדעת על מה.
״תסתמי״ מישהו אומר ושם לי בד על הפה אני רואה נקודות מסתובבות סביב עיניי והכל מסביב משחיר.
~~