הגבר שלקח אותי

~10~

אני נותן לנאיה ללכת להסתובב קצת בדירה כדי שלא תרגיש כלואה מדי.
אני מקשיב לשיחה של גריי וטום על העסקים שלהם וזה משעמם אותי, האמת שהראש שלי עסוק רק בה. ראיתי שהיא הלכה לכיוון המטבח ואין לה איך לברוח משם אלא אם כן היא רוצה לקפוץ את כל הקומות למטה.
ארגנתי ישיבה של כל החברים וחלק ממי שעושה עסקים איתי ועם סם, אני לא מחשיב הרבה מפה חברים טובים שלי באמת, חוץ מסם, אבל רציתי להראות לה קצת אנשים אחרים כדי שתתחיל להתרגל. אי אפשר שהיא תהיה כל הזמן לבד בחדר שלה, אז עכשיו על ההתחלה מרגיש לי הכי נכון.
הבאתי לה שמלה שחורה פשוטה שביקשתי מגריי וחברה שלו להביא והיא פאקינג מושכת מדי שאני מפחד להראות אותה לכולם. אני רוצה לסגור אותה בחדר ולהשאיר אותה רק שלי ולעיניי בלבד. אבל אני נותן לה קצת מרחב בתור התחלה, אני לא רוצה לחנוק אותה בחדר עם עצמה, ואיתי. עם כמה שזאת התחלה לא ריאלית אני רוצה לגרום לזה להרגיש נכון, רוצה שהיא תרצה אותי, אני יודע שהיא רוצה הגוף שלה רוצה, היא מרגישה אליי דברים, היא פשוט צריכה להבין ולהכניס לעצמה לראש שהיא רוצה אותי. אני אצטרך להכניס לה את זה לראש. זה לא יהיה קל.
הדירה שלי ענקית יש שמונה חדרי שינה שאפשר להיכנס אליהם ויש לי סלון ענקי עם מטבח שמשקיף על כל העיר, אני מאד אוהב את הדירה שלי. את הבית שלי. עכשיו שנאיה פה אני מרגיש שזה יותר מסתם דירה, זה המקום שהאישה שלי נמצאת בו.
כבר עברה חצי שעה מאז שהיא קמה והלכה להסתובב, איפה יש לה להיות כל כך הרבה זמן? אני קם לחפש אותה ואני לא מוצא אותה במטבח, אני הולך במסדרון לכיוון החדרים בזמן שאני רואה את רום אחד מהאנשים שאני עושה איתם עסקים מתקרב אליי
״לוקה״ הוא עוצר לרגע וניראה שהוא מפחד להמשיך את המשפט. ״האישה שלך..״ מה?
״מה עם האישה שלי?״ הוא נרתע ממני, אני מרגיש את העצבים בגוף שלי כשמדברים על נאיה. היא שלי כמו שהוא אמר, האישה שלי.
״היא בחדר האחרון היא צריכה אותך״ אני כבר באמצע הדרך לחדר שינה מכין את עצמי למה שהיא עושה שם.
~~