הגבר שלקח אותי

~29~

**נאיה**
כבר שבוע שאנחנו מתנהגים מוזר, אני ולוקה. אנחנו נכנסנו למן שגרה כזאת שעדיין אין לי ממש דעה עליה. אנחנו קמים שנינו בבוקר בסביבות 9, לוקה מכין ארוחת בוקר. אנחנו אוכלים והוא הולך לעבוד. אני עדיין לא יודעת במה הוא עובד, לא שאלתי כי לא רציתי להתעניין יותר ממה שצריך. זה גם ככה מוזר לי מדי ההתנהלות איתו. בזמן שהוא עובד אני בבית שלו קוראת ספר במרפסת או שאני הולכת לבית של קיילי, רק שהפעם חבר שלו רואן משגיח עליי בעשר עיניים. הוא השאיר אצלי את הטלפון שלי אבל הבהיר לי טוב מאד שכדאי לי לא לעשות שטויות כמו לברוח ממנו. הוא משאיר את רואן איתי כי הוא לא סומך עליי עד הסוף, או בכלל לא. אני לא מאשימה אותו. בערב אני חייבת להיות בבית, אנחנו אוכלים ביחד כל ערב. הוא מזמין אוכל ממסעדות ואנחנו צופים בסרט, אני מרגישה שחסר לי משהו. התרגלתי ללוקה לנוכחות שלו בחיים שלי אבל מוזר לי שהוא לא מנסה שום דבר. הוא לא מראה חיבה ולא כלום. לא דורש ממני למצוץ לו ולא מעניש אותי. היחסים בינינו קרים. הוא בטח מפחד שאני אלחץ אבל זה מרגיש לי יותר מדי. הוא מרוחק מאד. אין לי שום דבר אליו, אני אדישה, אני לא מרגישה אליו כלום אני פשוט בודדה בשגרה הזאת. אני מרגישה לבד עם עצמי כי אין לי את מי לשתף. הוא לא מרשה לי לספר לקיילי שום דבר ולא לאמא שלי. ואיתו? אנחנו לא מדברים הרבה, לפחות לא לעומק. אני מרגישה שאני אחצה איזה קו אדום ביחסים הלא מוגדרים שלנו אם אני אתחיל במשהו שהוא מעבר לשיחה לא עניינית אבל אני בודדה מאד. מרגישה שיש לי רק את עצמי. הוא גרם לי להיות תלויה בו, להיות תלויה ביחס שלו, לחכות למעשה כלשהו של חיבה מצידו. אני לא אוהבת את זה.
עכשיו אני בדירה של לוקה מחכה לו כמו ילדה טובה אחרי שרואן החזיר אותי מקיילי. היינו אצלה בבית, לא עשינו הרבה אכלנו גלידה עוגיות כמו שאנחנו אוהבות וצפינו בריאליטי חדש. מאז מה שקרה לי בנייטקלאב אני מעדיפה שלא לצאת לבד. מפחדת. ככה הוא רצה לקבל אותי, נכון? מפוחדת וצייתנית. זין. אני במרפסת עם כוס תה וחלב בזמן שאני שומעת את לוקה נכנס לבית הוא מתקדם אליי למרפסת.
״היי נאיה״ הוא אומר לי ומתיישב לידי.
״היי, איך היה בעבודה?״ אני מנסה לפתוח שיחה בלי להראות את הדיכאון שמתלווה אליי היום.
״רגיל״ טוב זה לא אומר הרבה, לא פלא שאין לנו שיחות עומק.
״במה אתה עובד בכלל? לא אמרת לי״ אם כבר אני פה לפחות שאני אדע קצת יותר.
״השקעות, אני משקיע בעסקים ובחברות ענק ביחד עם סם״ נשמע שהוא אוהב את העבודה שלו.
״הא״ אני מרגישה שאין לי מה להגיב על זה. אני לא מכירה את התחום הזה יותר מדי.
״כן, לא משהו שמעניין את כולם״ הוא אומר וקם למטבח. הוא חוזר עם כוס וויסקי וקערת אורז שהייתה במקרר מאתמול. ״מה למדת?״ הוא שואל ולוקח לגימה מהוויסקי.
״למדתי מדעי החברה לפני שהכרתי אותך״ אני מוסיפה בעוקצנות.
״והיית רוצה להמשיך?״
״לא, האמת שיצא לי לחשוב על זה. כי יש לי המון זמן פנוי לאחרונה והחלטתי שאני רוצה ללמוד תחום אחר.״
״איזה?״
״זה לא משנה״ אני אומרת כי אין לי את הכסף לזה גם ככה, לא במצב שלי שאני לא עובדת ולא מרוויחה שום דבר.
״בכל זאת״ הוא מסתכל לי בעיניים.
״הייתי רוצה ללמוד להיות וטרינרית״ אני מודה בחלום שיש לי מאז שהייתי קטנה. "זה משמעותי בשבילי. לדעת שאני יכולה להציל חיים של חסרי ישע."
״וואו זה ממש יתאים לך אני חושב״
״כן, רק חבל שזה לא יקרה״ אני אומרת בעצב.
״למה לא?״ הוא רציני?
״כי קודם כל אני פה איתך אתה לא תיתן לי ללמוד ודבר שני זה יקר מאד אין לי את הכ -״
״אל תדאגי לגבי כסף קודם כל.״ הוא קוטע אותי. ״זה לא בעיה בשבילך כבר״
״אוקיי וזה שאני פה?״
״אני לא אמנע ממך ללמוד נאיה, אני אשמח שתלמדי אני לא מצפה ממך להיות כל היום בבית ולחכות לי. אמרתי לך כבר״
"אתה לא מעדיף אותי כמו עד עכשיו, מפוחדת אצלך בבית?"
"ממש לא, את מפחדת ממני?" הוא מרים אליי גבה.
"לא. בעצם כן, אבל לא התכוונתי אליך. התכוונתי שעכשיו אני מפחדת להיות בחוץ בלעדיך." אני רוצה לחזור לנושא הקודם. ״אז אני יכולה להירשם ללימודים?״ אני לא מאמינה שכן.
״כן אבל זה יהיה עם כמה תנאים בכל מקרה״
״איתך זה תמיד מגיע עם תנאים״ מצב הרוח שלי יורד.
״הם לא רציניים נאיה״ הוא אוכל תוך כדי את האורז ואז ממשיך לדבר. ״דבר ראשון רואן תמיד ילך איתך לקורסים כדי שלא יתקרבו אלייך אנשים שלא צריכים להתקרב״
״אני לא יכולה להסתובב עם רואן בכל מקום זה ייראה מוזר״
״אם את רוצה ללמוד את יכולה להסתובב עם רואן״
״זה הכל?״
״לא, את לא יוצאת עם אף אחד מהלימודים עד שאני אדע מראש ואברר מי הבן אדם וכמובן שרק בנות״
״רק בנות? אין לי חבר לפי מה שאני יודעת״
״אני מקווה שאת צוחקת נאיה״
״אני לא, אנחנו לא בשום קשר לוקה״ אני מדגישה את השם שלו.
״את צודקת אני לא חבר שלך נאיה, אני הבעלים שלך את שייכת לי אז שלא תחשבי לרגע לפתח קשר עם גבר כי את תשלמי על זה״
״אתה תפגע בי?״
״לא, ברור שלא, בחיים לא״
״אז מה הכוונה?״
״אני אפגע בו, אם אני אשמע שמישהו התקרב אלייך הוא ישלם על זה במקומך ואת תביני למה לא כדאי לך לפעם הבאה״
״אתה לא נורמלי אתה לא יכול לאיים על חיים של אנשים לוקה״
״אני יכול הכל נאיה״
״מי אתה חושב שאתה?״ הוא חוצפן שהוא מעז להחליט בשבילי.
״אני שולט בכל העיר הזאת זה מי שאני נאיה״
״לא בשבילי, בשבילי אתה אפס לוקה״
״אפס? בשבילך אני הכל נאיה אני שולט בך ובכל דבר שקשור אלייך אני מופתע שלא הבנת את זה עד עכשיו״