הגבר שלקח אותי

~63~

**לוקה**
״אמרתי שאני. אוהבת. אותך. לוקה.״ אני לא מאמין למשמע אוזניי. נאיה הוציאה את שלושת המילים שחשבתי שהיא לעולם לא תגיד. אני.אוהבת.אותך. אני רציתי שהיא תאהב אותי אבל לשמוע את זה? אני לא מאמין.
״אני אוהב אותך בחזרה נאיה״ אני מקרב אותה אליי ומחבק אותה חזק. ״אני לא מדמיין עולם בלעדייך, את היקום שלי״ אני מסניף את הצוואר שלה. ״אני מכור לריח שלך חתולה״
״אני לא רוצה שתשאיר אותי אף פעם בלעדיך לוקה״ היא מתחפרת עמוק יותר בתוך החיבוק שלי. ״אל תעזוב אותי״
״אני לא אעזוב אותך קטנה שלי״
״תבטיח״ היא דורשת.
״אני מבטיח לך שאני אף פעם לא אשאיר אותך לבד״ היא מנשקת אותי בצוואר. ״אני מבטיח לך שאני אף פעם לא אגרום לך עצב בכוונה״ היא ממשיכה לנשק ואני מושך אותה ונושק לה לשפתיים, אנחנו מתנשקים כמה דקות עד שנגמר לנו האוויר.
״בוא ננקה בסדר?״ היא קמה ומתנתקת ממני אני מריח פתאום את כל הריח של האלכוהול בבית.
״כן מסריח פה״ אני מביט מסביב ורואה המון בקבוקים ריקים. ״אני שתיתי את כל הבקבוקים האלה?״
״כן..״ אני לא מאמין שנדפקתי ככה השבוע אבל הייתי צריך את זה.
״מה עבר עליי?״
״אח שלך מת...״ היא אומרת לוחשת. ״מותר לך להתאבל איך שתבחר אבל לא עם סמים. אני לא מרשה לך ליפול לזה״
״אני לא יודע מה היה השבוע אבל אני מבטיח לך שזאת פעם אחרונה שאני מסניף את החרא הזה״ אני מתאפס על עצמי ואני לוקח את האבקה הלבנה ומוריד אותה באסלה. היא נשארה לי בבית מהפעם האחרונה שישבו אצלי חברים בבית. ״את צריכה חומרי ניקוי?״ אני שואל אותה מהשירותים.
״כן תביא לי ואני אתחיל בסלון״ אני מוציא המון חומרי ניקוי מחדר הכביסה שמחובר לשירותים ואני מביא לה לסלון.
״וואו יש לך חתיכת מבחר״
״לא כל כך יוצא לי להשתמש בזה, אני מעסיק מנקה רוב הזמן״ אני מודה כי אני לא אחד שיודע או רוצה לנקות.
״הא.. אז תשב תאכל משהו ואני אנקה פה בינתיים״
״את בטוחה? כי אני יכול לקרוא לג'אנה המנקה הקבועה שלי״ אני יודע שבשיחת טלפון אחת אני יכול לקרוא לה לפה.
״לא לא לוקה אני יכולה לבד״ אני מרים ידיים לאות כניעה והולך, מתיישב על האי במטבח, מוזג לעצמי קורנפלקס לקערה עם חלב ואוכל.
~~
**נאיה**
השעה שלוש בצהריים כשאני ולוקה רואים סרט ביחד על הספה בסלון. הוא נתן לי לבחור את הסרט ואני לא טובה בלבחור סרטים, בגלל זה אנחנו צופים יותר מחצי שעה בסרט בלי פואנטה, אני רואה מזווית העין שלוקה מנסה לא להירדם.
"אתה יכול להודות שזה משעמם" אני צוחקת והוא מנסה להסתיר חיוך.
,משעמם, למה? אני מאד נהנה לראות איך חצי מהסרט הבחורה מחכה שיענו לה לטלפון" הוא אומר בציניות ואני צוחקת. הוא צודק, זה משעמם.
״לוקה״ הוא מביט אליי ונותן לי נשיקה על הכתף וזה גורם לי לרצות עוד. ״אני רבתי עם קיילי״ אני מעבירה נושא והוא מביט בי בבלבול.
״למה חתולה?״
״היא קצת אמרה לי דברים לא יפים בשיחה האחרונה שלנו״
״זאת החברה הכי טובה שלך, אני בטוח שהיא לא התכוונה שתריבו קטנטונת״ הוא מלטף לי את הפנים ומזיז לי קצת שיער שמסתיר לי את העין לצד.
״אני יודעת, אני חשבתי ללכת אליה לבית לדבר איתה״
״את רוצה שאני אקח אותה יפיפייה?״ אני מהנהנת. ״אז תתקשרי להודיע לה ואני אתלבש״ הוא אומר כי הוא לבוש רק במכנס פיג'מה ללא חולצה והגוף שלו חשוף לעיניי. אני מאד מאד אוהבת את מה שאני רואה.
״את אוהבת לבהות בי?״ הוא מחייך.
״כן, מכורה לזה״ הוא מצמיד לי נשיקה והולך לחדר השינה אני באה אחריו כי גם אני צריכה להחליף את הבגדים, אני עדיין עם אותה הפיג'מה הוורודה מהבוקר.
כשאנחנו בחניון אני לא יכולה שלא להיזכר במה שקרה שם. הוא נכנס לרכב ואני מביטה לרגע במקום שבו הוא חונה ונתקפת בזיכרון האחרון שלי מפה.
״תרימי את העיניים אליי״ הוא חצי מבקש חצי דורש ממני.
״מה?״
״רציתי להביט בך בפעם האחרונה״
די אני חייבת לשכוח מזה. הוא הבטיח לי שהוא לא יעזוב אותי.
״את בסדר?״ הוא פותח את הדלת של הרכב ושואל כשהוא מבחין שאני עומדת במקום.
״כן, כן״ אני מתקדמת ונכנסת למושב לידו. ״סתם חשבתי על משהו״
״אז בואי ניסע לחברה שלך חתולה״ הוא מצמיד לי נשיקה על כף היד וכולי מתמלאת פרפרים בגוף. אם הייתי יודעת על האירועים שיקרו לאחר שניסע משם? הייתי נשארת בתוך החיבוק של לוקה על הספה מקודם ולא הייתי יוצאת ממנו.
~~