הגבר שלקח אותי

~15~

**נאיה**
~~
״מה היה אתמול בלילה?״ לוקה שואל כשאנחנו יושבים לאכול במטבח. אני ממש רעבה אז אני אוכלת את האוכל מהבוקר למרות שלא רציתי.
״אני לא זוכרת הרבה״ אני אומרת בכנות כי נמאס לי לריב ״כאילו נמחק לי חלק״
״היית מסוממת כשמצאתי אותך בחדר״
״אולי אתה לא מאמין לי אבל אני לא לקחתי סמים״
״זוכרת את דארן?״ אני חושבת שהוא מדבר על הגבר שדיבר איתי אתמול בלילה בחדר השינה.
״שיער שטני נמוך? כן הוא ישב ודיבר איתי בלילה״
״ומה עוד?״ הוא מסתכל עליי במבט מתעניין.
״הוא הביא לי לשתות ואחרי זה אני לא זוכרת שום דבר, הכל נמחק לי. עשיתי משהו בלילה?״
״בן זונה הוא שם לך משהו בשתייה״ הוא כועס ממש אבל לא עליי הפעם. ״היית ערומה כשמצאתי אותך ואחרי כמה זמן התעלפת אז שמתי אותך במיטה בחדר שלי״
״אתה נגעת בי? ד-דארן נגע בי?״ אני מתחילה להיבהל, מבועתת מהמחשבה שנגעו בי כשהייתי חסרת הכרה.
״לא נאיה אני לא אגע בך כשאת מסוממת זה לא עושה לי את זה שאת בלי הכרה״ הוא אומר בכנות ואני מאמינה לו.
״ודארן? פאק הוא נגע בי?״
״לא כבר בדקתי איתו הוא לא נגע והוא לא יגע״ מה זה אומר?
״עשית לו משהו?״
״בואי נגיד שהוא לא ייצא מהבית בזמן הקרוב״
״למה עשית את זה?״
״למה עשיתי מה?״
״למה עשית לו משהו?״
״כי הוא התעסק איתך נאיה, אף אחד לא יתעסק איתך״
״אכפת לך?״ אני לא מאמינה שהוא פירק מישהו במכות בגללי, כי הוא התקרב אליי.
״בטח שאכפת לי נאיה את הדבר הכי חשוב שיש לי אני לא ארשה לאף אחד להתקרב אלייך, אתמול זאת הייתה טעות לא הייתי צריך להשאיר אותך לבד״
"כי אני הצעצוע שלך? בגלל קטע מוזר של שליטה כל שהוא?" אני מנסה להבין יותר, רגע אחד אני חסרת משמעות ורגע אחר אכפת לו ממני?
"לא" הוא עונה ואז מוסיף "לא רק" אני פוערת את עיניי ומגחכת.
"לא רק? מה זה אומר? כמה חסר לב אתה יכול להיות לוקה?" אני קמה משאירה את הצלחת שם והולכת לסלון, הלב שלי נקרע טיפה. חשבתי לרגע אחד שאכפת לו ממני, לרגע אחד קטן הייתה בי תקווה שהוא לא רק המפלצת שהוא מנסה ליצור מעצמו, אבל טעיתי.
הוא בא אחריי אל הסלון ומתיישב לידי על הספה.
"לא התכוונתי לזה ככה, את חשובה לי." אני לא מגיבה, אני לא רוצה לחוות כאב לב נוסף "תביני, אני רוצה אותך בגלל מי שאת. בגלל כל מה שאת."
"מה זה אומר?"
"זה אומר שהמילה צעצוע לא שייכת, היה לי אכפת אתמול כי פגעו בך, כשראיתי אותך ככה על המיטה.. מסוממת... הרגשתי שפגעו בי." הוא משתתק לרגע "נפגעתי בשמך נאיה"
"אני – אני לא יודעת מה להגיד"
"זה בסדר לא עשיתי את זה בשביל משהו"
"תודה לוקה" המילים שלו נכנסו לי עמוק ללב, אולי בכל זאת יש בו משהו מוסתר.
"אני מצטער שכל זה קרה בגללי" האמת שזה לא כל כך בגללו
״הייתי קצת שיכורה אתמול לפני שהוא בא זה באשמתי״ אני פולטת מהר את המילים מתוכי ומחליטה להודות במה שהוא אולי יגלה גם ככה
״שיכורה? ממה? שתית חצי כוס״ כן, איתך בסלון שתיתי חצי כוס. אני לא בטוחה איך לספר לו את מה שרציתי בלילה, אני מתביישת בזה.
״הוא הכריח אותך לשתות נאיה?״
״לא לוקה לא, אני שתיתי במטבח אחרי שהלכתי ממך״
״כמה?״
״שתיתי וויסקי בלי כלום כמה כוסות״
״מה? למה עשית את זה? למה רצית להיות שיכורה בזמן שכל הגברים האלה יושבים אצלי בבית?״
״כי.. כי רציתי לעשות לך דווקא, אני מצטערת לוקה באמת לא יודעת מה חשבתי״
״דווקא איך?״ הוא מנסה להבין ואני מפחדת מהתגובה שתהיה לו אז אני משתתקת.
"שאלתי למה התכוונת, תעני לי" הוא קוטע את השקט שנהיה בחדר.
״רציתי לשכב אתמול״
״אבל לא רצית לשכב אתמול״ הוא מבולבל ולא מבין למה אני מתכוונת, בצדק. גם אני לא מבינה את מה שרציתי אתמול.
״את אמרת לי שאת לא רוצה לעשות את זה״
״רציתי לוקה, לא איתך" הוא לא מגיב, הוא לא ציפה לזה אני ממשיכה לדבר כדי לנסות לגרום לו להבין אותי אפילו קצת "רציתי לשכב עם חבר שלך כדי שתיגעל ממני, רציתי שלא תרצה להשאיר אותי פה, שתגיד לי ללכת״ אני לא יודעת למה לצפות ״אני מצטערת לוקה״ אני אומרת ושנייה אחרי מתחרטת, למה שאני אבקש ממנו סליחה?
״את. לא. הולכת. מפה.״ הוא אומר בקול חזק וסמכותי ״לא משנה מה את חושבת עליי אני רוצה אותך נאיה אני לא אגעל מדברים שתעשי כי אני יודע מי את ואני אוהב את זה״
״אתה לא יודע עליי כלום״
״אני יודע מספיק כדי לרצות אותך, אם מישהו היה נוגע בך אתמול הוא לא היה קיים אחרי הלילה נאיה, אם מישהו היה מעז לשכב איתך הייתי שובר לו את הפרצוף עד שלא יהיה אפשר לזהות אותו״
״תפסיק, אתה לא יכול להגן עליי ככה אתה לא יכול אתה לא מכיר אותי״ נאיה תפסיקי לדבר, זה השלב להיות בשקט ולא לספר שום דבר.
״מה אני עוד לא יודע עלייך?״ אני לא יודעת אם לספר לו.