עבודת הסיוט שלי🔪

פרק 1 - עבודה חדשה!

בלה
קמתי לצלילי השעון המעורר, הצליל שלו הבהיל אותי הוא תמיד מבהיל אותי, כיביתי אותו וקמתי מהמיטה שלי והלכתי אל חדרה של עמליה להעיר אותה.
אני חייבת לקנות לה שעון מעורר משלה אני לא יכולה להיות השעון האנושי שלה תמיד.

התארגנתי ליומי הראשון בעבודה החדשה. אני חייבת להעיר את עמליה, עמליה ואני חברות מאז שאני זוכרת את עצמי גן, יסודי, חטיבה, ותיכון אני כל כך מתרגשת להתחיל לעבוד בעבודה שתמיד חלמתי עלייה להיות מעצבת אופנה.

עד כה עבדתי בתור ברמנית באיזה בר נטוש בחור נדוש ומשעמם. "קומי כבר 6:50 אני אאחר לעבודה וגם את!״ צעקתי אל חדרה של עמליה.
״טוב אני קמה.״ אמרה עמליה בעודה עוד עם השמיכה במיטה. בדיוק עברנו לדירה חדשה בפריז. אנחנו גרות פה נכון לעכשיו 4 ימים, אני מאוד מתגעגעת להורי ומקווה שאוכל לפגוש אותם בקרוב מאוד חשבתי בעודי הולכת לחדר האמבטיה להתארגן לעבודתי החדשה. הגעתי לחדר האמבטיה צחצחתי שיניים ושטפתי פנים עם הסבון פנים שלי, אני אובססיבית לטיפוח הפנים מכיוון שהעור שלי נוטה לפצעונים.

עמדתי והסתכלתי במראה לקחתי את המסרק והסתרקתי עשיתי תסרוקת בעלת גולגול עם 2 קצוות פוני ארוך מפוזרות על גבי פניי. שמתי ספריי שיהדק לי את הגולגול . צחצחתי שיניים והתאפרתי קצת שמתי קונסילר, עיגלתי את ריסיי מרחתי מסקרה, סרקתי את גבותיי, שמתי סומק וורוד שיהיה קצת צבע, ואודם אדום על שפתיי העבות.

״מושלם.״ אמרתי לעצמי. יצאתי מחדר האמבטיה ועמליה נכנסה לאמבטיה. הלכתי לחדרי להחליף בגדים לשמלה שלי שהכנתי מראש כבר בלילה. השמלה הייתה בצבע שחורה וצמודה על הגוף. בזמן הזה עמליה שמה את נעלי העקב השחורות שלה.

״אני מוכנה.״אמרה עמליה. יצאתי מחדרי בשביל לראות מה היא לבשה ״ואוו השמלה מהממת." אמרתי.
השמלה שעמליה לבשה הייתה בעלת שרוולים ארוכים ובצבע סגול השמלה הייתה טיפה מעל הברך שהתאימה לשערה האדמוני. "רוצה קפה?" שאלה עמליה.
״כן אני ממש זקוקה לאחד." אמרתי נואשות ויצאנו.
במשך הנסיעה אמרתי "ואוו עמליה שיחקת אותה עם הקפה.״
״אני יודעת נעשיתי ממש טובה" אמרה עמליה.
״טוב הגיע הזמן שלי לרדת, בהצלחה היום בעבודה." אמרה עמליה בעידוד בעודה יוצאת מהמכונית.
"תודה בהצלחה גם לך" אמרתי בחיוך ונסעתי.
—————————————————————

הגעתי לבניין העבודה החדשה וחשבתי לעצמי פה מתחיל סיפור חדש. פה מתחיל הסיפור שלי. פתחתי את דלתות הבניין הגבוה ונכנסתי.

ראיתי את כולם הולכים במהירות ועסוקים בעניינים שלהם כמעט ולא שמים לב אליי. הבטתי ובחנתי את לובי המקום. הסתכלתי על דלפק הכניסה וראיתי שם גבר שנשען על דלפק הכניסה הוא בעל שיער קצר בצבע חום כהה ועניים חומות או ירוקות הן כמעט אפלות אפשר לומר.

הוא הסתכל עליי הרגשתי שהוא בוחן כל מילימטר שבי הסתכלתי עליו בחנתי כל סנטימטר שבו כדי לגרום לו לאי נוחות ושיפסיק להסתכל עליי אך הוא המשיך להסתכל עליי במבט מפתה שונה זה נראה כאילו הוא שוחק שיניים ומדמיין משהו אינו ידוע במוחו.