עבודת הסיוט שלי🔪

פרק 35- הנשף

בלה

״אם שואלים אותך שאלות ואת לא מעוניינת לענות תקראי לי אני לא עוזב אותך הערב.״ אמר איתן ממשש את רגלי במהלך הנסיעה, אטש וקיראז לא רצו לבוא לנשף בגלל שהיו עייפים. הלימוזינה עצרה ואני ואיתן יצאנו יחד מהלימוזינה.

הכניסה הייתה מאוד מפוארת, מנקים ומלצרים התרוצצו ממקום למקום עובדים במרץ. ״כולם מגיעים עוד חצי שעה.״ איתן לחש אל אוזני, הנהנתי מתרגשת, ״יכול להיות שנשים המאפייה יהיו סקרניות ורעות, אני סומך עלייך שאת יודעת איך לענות להן.״ הוא אמר לאוזני גורם למורד של צמרמורות לעבור בגופי.

ארס, סופיה ברייס ועמליה יגיעו עוד שעה בלימוזינה משלהם, אני ואיתן קיבלנו לימוזינה משלנו לכבוד המאורע. ״הגעתם!״ אמר ניקולאס קאפו המאפייה הטורקית ניגש אלינו יחד עם בנו. ״ Bella çok güzelsin.״ אמר בנו גורם לי לתאב אותו. חייכתי מנימוס מתקרבת אל גופו של איתן.

(בלה את מאוד יפה.)

״ברשותכם אנחנו ניכנס.״ אמר איתן קולט את האי נוחות שלי, ״כמובן.״ אמר ניקולאס מפנה את דרכינו אל האולם. אני ואיתן נכנסנו אל תוך האולם. זה אולם מפואר בהחלט, בצבע לבן וגבוה. שולחנות עם מפות לבנות ופמוטים היו מסביבי האולם, במרכז האולם הייתה רחבה ריקה שנועדה לריקודים. מוזיקה קלאסית נשמעה מהרמקולים. ״לעזעל את יפיפייה. אני רוצה אותך כל כך שקשה לי להתאפק.״ אמר איתן לוחש אל צווארי ומנשק, ״אתה לא נראה רע בעצמך.״ לחשתי אל אוזנו שהתכופף.

אבי התקרב אלינו ואיתן נעמד מקבל את פניו, ״אני מאחל לכם מזל טוב ילדים, איתן תשמור על קיראזי שלי.״ אבא שלי אמר מסתכל אל עיניי, מקווה שאני יסלח לו אבל בתוך תוכי אני לא מצליחה לסלוח לו. ״בלה!״ אמרה אמא שלי. הסתובבתי מגלה את אמי בשמלה אדומה. אמא שלי הייתה אישה יפה, בעלת שיער חום ועיניים כחולות. התגעגעתי לריח שלה ולקול שלה. ״ Mi hermosa, te extrañé, ¡te ves genial!״

(יפה שלי, התגעגעתי אלייך את נראית נהדר!)

לשמוע את קולה של אמי והמבטא הספרדי שלה שכל כך התגעגעתי שימי אותי, הרגשתי הקלה לראות אותה. לשמוע אותה שהיא באמת סולחת לי. צעדתי אל אימי והיא צעדה אליי, היא חיבקה אותי חיבוק אימהי שהייתי זקוקה לו. ״השמלה הלבנה שלך נראית מדהים!״ היא אמרה מחבקת אותי חזק יותר. ״אמא.״ אמרתי מרגישה מאושרת.

״איך החתן?״ היא שאלה משחררת את החיבוק ומלטפת את פניי. ״את תאהבי אותו! הוא נחמד וקשוח, איך לא סיפרת לי שאבא בעיניי המאפייה.״ אמרתי לה מאוכזבת מעט, ״לא יכולתי לספר. אבא שלי, סבא שלך היה אדם נוקשה חיתנו את אבא שלך ואותי וצירפו אותו למאפייה הטורקית. אבל בואי לא נתעסק בזה באנו לחגוג לך!״ אמא שלי אמרה מחבקת אותי שנית, חיבקתי אותה חזרה מתגעגעת לחיבוק האימהי שלה.

״איך המסעדה?״ שאלתי מתלהבת ומתגעגעת לבישול של אמא, ולריחות המסעדה שלה. ״מדהימה הולך נהדר אל תדאגי.״ היא ענתה מאשרת לי שהכל בסדר. ״איפה הבת החורגת שלי?״ אמא שאלה מחייכת ומחפשת בעיניה את עמליה. ״היא תכף תבוא עם חתן משלה, יש לך בת חדשה אמא בשם סופיה.״ אמרתי מחייכת. ״עמליה מצאה מישהו! איך לא סיפרתן!״ אמי אמרה מחייכת, ״שתי בנות אני אחתן, אני אשמח להכיר את השלישית.״ אמי אמרה מצפה ומתרגשת.