פרק 18 - זיכרון עבר

293 10 6
                                    

איתן
נקודת זמן: לפני שש שנים.

⚠️: הפרק עלול להכיל תכנים קשים ואונס, למי שקשה אני מבקשת להפסיק את הקריאה ולדלג על הפרק🫶


אני וארס נכנסים יחד אל ביתנו חזרה מאימון מטווחים קצר, אני פותח את הדלת ורואה את קיראז בת השנתיים יושבת בספה ועסוקה בדף שבידה, היא מחזיזקה עיפרון בידה השנייה ומתחילה לצייר על הדף. אטש הקטן יושב בעגלה וישן לידה. ״תלך אליהם.״ אני מורה לארס וממהר לעלות לקומה למעלה בידיעה שאחיי הקטנים מוגנים מהמפלצת.

אבא שלי היה מפלצת לא היה תיאור טוב מכך, אני וארס ניגלנו לזוועות על המאפייה בגיל שנתיים בלבד, הוא שבר את טיפת הילדות שהייתה בתוכי מהגיל הכי קטן.

״תפסיק בבקשה!״ אמא מתחננת, אני נכנס אל הקומה עוקב אחר הקול. ״תסתמי זונה מלוכלכת!״ אבא שלי צועק אלייה וקול שבירה נשמעת ברחבי הקומה הריקה. אני נכנס אל החדר רואה את אמי שכובה כל הרצפה שאבי מעלייה, אבא שלי מכניס לה אגרופים לפנים ומכה אותה בחוזקה, מה לעזעאזל?!

״מה קורה פה!״ אני אומר ומעיף את אבא שלי מאמי,
״אל פאקינג תתערב ילד!״ אבא שלי צועק בקול רם.
אני לא ילד אני כבר בן עשרים ושתיים אני לא פאקינג ילד מזוין שהוא יכול לקרוא לו כך. אני מביט באמי השבורה, היא שכובה ומקופלת לכדור קטן. על זרועייה סימנים כחולים וסגולים ופנייה כמעט הרוסות לגמרי.

עבודת הסיוט שלי🔪Where stories live. Discover now