פרק 16 - הפתעה

427 21 1
                                    

בלה

פקחתי את עיניי ששתי ידיים סביב בטני. חיוך עלה על פניי וסובבתי את ראשו לפרצופו של איתן. הוא היה צמוד אליי. פאק הוא תמיד נראה טוב על הבוקר? הוא היה נראה כל כך שליו ורגוע. שיערו החום היה פרוע ולחיי מעולם לא נראו טוב יותר. הוא היה מחוסר חולצה ושרירי ידיו בלטו בהחלט.

״נהנית מהנוף?״ הוא שאל ופקח את עיניו במהרה.
״אולי.״ עניתי מצחקקת ומנסה לצאת מאחיזתו.
״איתן אני צריכה ללכת לצחצח שיניים תשחרר אותי.״ אמרתי בחיוך.
״לעולם לא. אני חושב שאת בבעיה קשה גברת בלה לגארד.״
הוא ענה בהתחכמות.
״אני בלה קלרה.״ עניתי בביטחון.
״את תמיד תייהי לגארד. את תיהיי אישתי יום אחד בלה.״ הוא אמר בחיוך. סומק עלה ללחיי והמחשבה על משפחה משלנו גרמה לפרפרים עפים בבטני.

״איתן רציני צריכה לצחצח שיניים.״ אמרתי מצחקקת ממגע ידיו. ״בתנאי אחד, שאת אומרת איתן הוא הגבר הכי יפה חתיך שהכרתי.״ הוא אמר מחייך אל תוך עיניי. גלגלתי את עיניי לא מופתעת ממה שאמר. ״איתן תשחרר אותי.״ אמרתי צוחקת ומנסה לצאת מאחיזתו, ״תגידי את זה בלה זה לא יהרוג אותך.״ הוא אומר מתחכם,
״איתן הוא הגבר הכי יפה וחתיך שפגשתי, מרוצה?״
״ממך אי אפשר להסתפק יפיפייה.״ הוא אומר ומשחרר את אחיזתו.

אני קמה במהירות לפני שיחזיר את ידיו ולוקחת את טלפוני מהשידה הלבנה בצד המיטה והתקדמתי לחדר האמבטיה.
״אני לא מבטיחה שיהיה לגארד.״ אמרתי בעודי נכנסת לאמבטיה.
״עוד לא נולד ולא יוולד האחד שלא יגרום לך להיות לגארד.״ הוא צועק חזרה ואני מחייכת חיוך גדול למשמע מילותיו.

שטפתי פנים וצחצחתי שיניים במברשת שהבאתי איתי. איתן קם חיבק את מותני ונשק לי. ״פאק הטעם הממכר שלך.״ גילגלתי את עיניי מוחמאת מהמחמאה שלו, יורדת להכין ארוחת בוקר לכולם.
הצצתי בטלפון רואה שהשעה 9:00 בבוקר, תמיד אני קמה מוקדם מין הרגל כזה.

״בוקר טוב.״ אמרה סופיה שמטבח.
״בוקר טוב סופי.״ עניתי בחיוך.
״עמליה קמה?״ היא שאלה.
״תאמיני לי שעד אחד בצהריים היא לא תקום.״
אמרתי מגלגלת את עיניי וניגשת אלייה.

״אז מה את מכינה?״ שאלתי בחיוך.
״אני מכינה ארוחת בוקר לכולם תעזרי לי לערוך את השולחן בסדר? אטש וקיראז עוד לא קמו ואני רוצה שהם יקומו שהארוחה תיהיה על השולחן.״ אמרה סופיה.
הנהנתי לוקחת סכום וצלחות, ״אז מי ער?״ שאלתי.
״אני ואת ארס נשאר לישון.״ היא ענתה.
היום יום שבת וכולם נחים וישנים עד מאוחר.

ניגשתי אל פינת האוכל,
השולחן המרובע והגדול והתחלתי לפזר צלחות.

הנחתי תשעה צלחות במקרה וגל המטפלת של הילדים תרצה להצטרף. ליד כל צלחת הנחתי מזלג וסכין מלבד של אטש וקיראז.
״אז איך ישנת?״ שאלתי חוזרת למטבח, המטבח היה גדול בהחלט ושיש הפריד בינו לבין פינת האוכל המרובעת.

עבודת הסיוט שלי🔪Where stories live. Discover now