בלה
זה היה עוד יום עבודה משעמם.
למען האמת לא כזה משעמם כי איתן היה בסביבה. אני ואיתן זוג במשך שבועיים וחצי. שבועיים וחצי שאני יודעת שהוא מהמאפייה הצרפתית. לא שמעתי מאבי מאז המפגש בבניין הנטוש. אני לא יודעת אם הוא חי אבל זה כבר לא מעניין אותי. הוא השאיר אותי שם לבד. הוא ידע שזה אני או הוא. הוא בחר בעצמו ולא היסס לרגע.אני ואיתן מסתירים את הזוגיות שלנו ממה סיבות. אחת מהן הוא בטחוני. בגלל שאבא שלי יודע איך איתן נראה זה מסוכן לי להיות בסביבתו. שבוע שלם שאנחנו לא נפגשים, אנחנו כן מתכתבים אבל אני מרגישה את חסרונו בצלעותיי. הוא חסר לי מאוד. אני מתגעגעת ואוהב אותו בכל ליבי.
עכשיו אני במשרד יושבת בשעמום. פגשתי את הלקוחות שהיו, אני אמורה לעצב שמלת כלה לחודשיים הבאים ואני מתרגשת רבות מכך. אני זו שתעצב את הבגד של האישה הזו ביום המאושר בחייה ואיני יכולה להיות גאה מכך. היום קבענו וחתמנו אבל הפגישה הבאה תיערך בעוד חודש מהיום. זה יהיה רע אם אני אכתוב לאיתן? השעה עכשיו עשר בלילה. לא אכלתי הרבה היום. אכלתי בבוקר קצת סלט וזהו.
אני אשאל את איתן אם הוא רוצה לצאת לארוחת ערב אני בטוחה שנהנה.
בלה: היי.
איתן: היי.
בלה: אז חשבתי אם אתה רוצה להתלוות אליי לארוחת ערב?
איתן: בדיוק סיימתי את העבודה אז אני פנוי, את בבניין של החברה?
בלה: כן הרגע סיימתי את העבודה. איפה אתה?
איתן: גם אני. אני בא אלייך.
סגרתי את הטלפון שאני מחייכת כמו סתומה. איתן הוא המקום בריחה שלי אני מרגישה. שני ידיים מחבקות את את בבטני, חייכתי חיוך גדול ושילבתי את זרועתיי בשלו.
"שלום יפיפייה." אמר איתן בחיוך עם גומות.
הוא הצמיד אותנו לקיר ואמרתי "שלום בוס." בחיוך ובקשר עין.
"פאק תגידי את זה שוב."
"את מה?"
"בלה תגידי את זה שוב."
"למה אתה מתכוון? בוס." לחשתי באוזנו.
איתן גנח ודגדג את בטני. "לא לא איתן." וצחקתי עד שהבטן שלי כאבה.
"את תראי מי הבוס." הוא אמר בחיוך.
ניגשתי אל אוזנו של איתן שעמד צמוד עליי וסגר את גופי על הקיר. כיחכחתי את שפתיי באוזנו ואמרתי "אני יודעת מי הבוס שלי."
"ארוחת ערב?" הוא שאל.
"כן לא הספקתי לאכול היום." עניתי חזרה.
"נהדר הקינוח אצלי בבית." הוא אמר ולקח את ידי.————————————————-
"לאן הולכים?" שאלתי בחיוך. איתן במושב הנהג ואני יושבת לידו. הוא לבש חולצה כחולה כהה וגינס שחור. עיניו היו יפות מתמיד ויכלתי להסתכל עליהן לנצח.
אני לבשתי חולצת בטן שחורה בעלת כתפיות. היא הייתה צמודה לגוף ויפה. לבשתי חצאית קצרה שהגיעה ליריכיי. היא בצבע חום משובצת מעט.
YOU ARE READING
עבודת הסיוט שלי🔪
Romanceבלה היא בחורה צעירה שכל חייה חלומה היה ׳להיות מעצבת אופנה׳ יש לה סוד שהיא לא חלקה עם רבים, סוד שקשור לעבר שלה וסוד שהיא הייתה מוכנה למחוק בכל מחיר. מה שהיא לא ציפתה לו זה להתאהב היא לא תכננה ולא הייתה מוכנה לקראתו.🤫 איתן, בחור צעיר ששולט במאפייה ב...