פרק 21 - התאהבות של ילדים

303 13 5
                                    

בלה

״הצלחנו להוציא את הכדורים ולמנוע מהדימום, שלושה סנטימטרים ליד והקאפו לא היה שורד את זה,״ הרופא מסכם לי ולארס מה מצבו של איתן לאחר שהתנגדתי לעזוב.

רציתי לשמוע מה מצבו ולעזור בכמה שיכולתי. ״הקאפו שרד אבל בגלל שהוא נפל במגרש חנייה על אבנים הראש שלו נפצע ונגרם דימום מוחי. אנחנו לא יכולים לשער מתי הוא יקום שוב אז כרגע הוא במצב קומה. אנחנו צריכים אישור להעביר אותו למרפאת המאפייה.״ הרופא אמר.

אני מרגישה שהרצפה תחתיי נופלת ואין מי שיחזיק אותי, איתן לא הולך להתעורר בתקופה האחרונה. אם חשבתי שעד עכשיו זה סיוט ללא הקול שלו טעיתי חזק.

אלוהים איך אני יתמודד בלעדיו?! אני צריכה אותו. הוא הבטיח!

ארס נדרך שמבטו הקשה עדיין על פניו, עיניו חסומות לא מראות רגש אחד, אני מרגישה בסיוט, סיוט שלא עומד להיגמר בזמן הקרוב. אני הולכת למות מבפנים עבר יום אחד מאז הפציעה של איתן ואני כבר מרגישה לבד וחסרת הגנה, המועקה שבגרוני מטפסת מעלה ואני מרגישה את ארוחת הערב מאתמול עולה בגרוני.
כולם עדיין ישנים השעה שבע בבוקר לא ממש ישנתי אתמול.

״יש לכם אישור.״ ארס אומר בטון שלעולם לא השתמש קודם לכן.
הרופא מהנהן ושלוש האחיות לקחו את מיטתו של איתן אל אמבולנס מאפייה שצבעו שחור.

אני מתקדמת אחריהן שיד לופתת את זרועתי, אני מסתובבת רואה את ארס הקר מביט אל עיניי.

״בלה את לא יוצאת. בטח שהמצב הוא כזה, הקאפו נפגע אסור לזה לצאת מהבית הזה! אסור שאף אחד יגלה על זה. זה חולשה לאויבים שלנו, אם יקרה לך או לסופיה או לאחיי הקטנים ועמליה משהו תיפרוץ מלחמה ואני לא אוכל להגן על כולכם ללא שיתוף פעולה.״ הוא אומר בכאב שנותרנו רק אני והוא בסלון. אני נופלת לרצפה בבכי, לא מצליחה להשתלט על עצמי יותר, ארס מושך אותי אל החזה שלו ונותן לי להתפרק בתוכו.

״הכל בסדר,״ הוא לוחש ומלטף את ראשי, אלוהים הכל לא בסדר איך הוא מסוגל להגיד את זה?! ״הכל לא בסדר ארס, איתן פאקינג נפגע ואני לא יודעת מתי אני אשמע או אראה אותו שוב זה נראה לך שפוי?!״ אני צורחת בכאב שהמועקה בגרוני צורבת.

הוא נאנח בקול ועיניו מבצבצות בדמעות שלא יורדות. אני צוחקת מעט צחוק מריר ולא אמיתי, ״ולחשוב שלפני יומיים היינו אמורים להתחתן.״ אני עוצמת את עיניי ומחזיקה הכל לבפנים.

״מה?״ ארס שואל מבולבל. ״ההסכם עם המאפיות, אני ואיתן היינו אמורים להתחתן ועל הדרך לעשות הסכם ביניכם לבין המאפייה הטורקית.״ אני מסבירה בקול חנוק.

ארס מניד את ראשו כלא מאמין ״פאק בלה הם לא הציעו לנו את זה עדיין, לעזעאזל מה אני אמור להגיד?! הקאפו נפצע אז אין מי שיחתום?״ הוא שואל את עצמו ונכנס לכעס. אני נושמת עמוק ומסתכלת אל תוך עיניו
״ארס הכל בסדר, אנחנו נחשוב על משהו.״ אני עונה ומיבבת מעט.

עבודת הסיוט שלי🔪Where stories live. Discover now