עבודת הסיוט שלי🔪

פרק 27 - תוכנית בריחה

בלה

- כעבור יומיים של חיפושים-

״את בטוחה שזה רעיון טוב?״ אמרה עמליה מהססת, ״זה רעיון טוב זה בשביל סופיה עמליה .״ אמרתי בחיוך, עמליה הנהנה וירדה במדרגות הבית ישירות אל ברייס היושב בספה, עמליה לבשה את השמלה הטובה היותר שיש לה והגיעה אליו. התוכנית היא להסיח את דעתו של ברייס בשביל שאני אוכל ללכת ולעזור לארס ואיתן בחיפושים בתקווה שיתנו לי להשתתף.

עמליה נישקה את ברייס והתיישבה מעליו חוסמת את שדה ראיתו ליציאה, ירדתי בשקט רב במדרגות ובמהירות פתחתי את המנעול. יצאתי החוצה בריצה מהירה ופתחתי את המכונית שלי מתניעה ומסיעה, לבשתי מכנס שחור וארוך יחד עם חולצה בצבע כחול שגדולה ממידותיי.

הוצאתי את טלפוני והתקשרתי לארס מחכה שיענה, צלצול לאחר צלצול ולא נשמע מענה. אני נאנחת ומתקשרת שנית. מה הבעיה לענות בן אדם?

״הלו?״ שאל ארס בעצבים, ״ארס.״ אמרתי, ״בלה קרה משהו?״ הוא שאל במהירות, ״איפה אתה?״ שאלתי מצפה לתשובה ומגיעה לרמזור, ״איך הצלחת לברוח?!״ אמר ארס נשמע עצבני, ״אני לא אשאר בבית בזמן שחברה שלי אצלם ארס!״ אמרתי בחזרה מתנשמת ועצבנית. ״תבואי לטראנס עכשיו.״ ארס אמר וניתק את השיחה, גלגלתי את עיניי נוסעת במהירות אל המועדון.

הקוקו המתוח שלי מתנדנד מצד לצד בזמן שכני נוסעת במהירות, אף אחד לא יוריד אותי מזה. זה החיים של החברה שלי ואני לא מוותרת על סופיה או עמליה בשביל אף אחד.

לאחר שבע דקות של נסיעה אני מגיעה אל המועדון, ארס עומד בחוץ בזמן שאני מחנה את המכונית יוצאת במהירות ממגרש החנייה שממול למועדון. ״מה את פאקינג עושה פה?״ ארס שאל שהגעתי אל מיקומו. ״מנסה לשחרר את חברה שלי אולי.״ אמרתי מגלגלת את עיניי.

״בלה זה מספיק מסוכן שאת פה. יש את העניין עם איתן ואת זה שהוא צריך להחלים ואת העניין עם סופיה שאני מטפל ועסוק רק בו בימים האחרונים אל תוסיפי לי עניניים.״ אמר ארס נאנח ,״אני צריך ללכת.״ ארס הוסיף, ״לאן אני אבוא איתך.״ אמרתי נחושה מתמיד.

״ממש לא בלה זה מספיק מסוכן, תיכנסי למועדון איתן יבוא בעוד דקה אחת, האקדח שלך עלייך?״ הוא שאל, ״תמיד ארס.״ אמרתי וסובבתי את גבי נכנסת לתוך המועדון. לא מרוצה מזה שלא נותנים לי לבוא.

המועדון לא מלא במיוחד אך אכן יש אנשים מועטים, משהו כמו קבוצה של עשר אנשים. ישבתי על הבר מבקשת מהברמן כוס של וויסקי. ״זה יהיה 9 אירו.״ אמר הברמן, ״אני מכירה את הבעלים.״ אמרתי לוגמת מהמשקה.

״בטח, זה מה שכולם אומרים.״ הוא אמר מגחך, ״תצאי מפה אם אין לך איך לשלם מותק.״ הוא התחיל לומר, פתחתי את פי בכדי לענות לו אך לפניי הוא קטע אותי והמשיך ״או שיש דרכים אחרות תרצי.״ היא קרץ לעברי ותפח על ברכו, מי נראה לו שהוא?!
ידי נדרכה אל האקדח שעל ברכי.

״תגיד את זה שוב.״ קול נשמע מאחוריי, ״מה?״ שאל העובד מבולבל ומפחד מתמיד, ״תגיד את מה שאמרת לאישה לעתיד של הקאפו שלך שוב.״ חזר על עצמו הקול, אישה לעתיד? ההסכם חודש? למה לא דיברו על זה איתי לעזעאל?

״אני מצט.. ע.. ער בו..סס.״ גמגם העובד, גלגלתי את עיניי קמה ממושבי ומסתכלת על העובד בשנאה הרמתי את ברכי מכניסה לו דחיפה קשה אל תוך בטנו גורמת לא להתפתל מכאבים, ״זה הדרך היחידה שאתה תשלם מותק.״ אמרתי והדגשתי את המילה מותק.
לעזעאל התגעגעתי לאנדרנלין הזה.

יד משכה אותי מאחור חושפת את הפנים של איתן, ״את רק צרות.״ הוא מלמל לעצמו וגחכתי מעט למשמע המילים הללו. ״כדאי לך להישאר פה שאני אחזור כי אם לא אני אדאג לחתוך לך אצבע אצבע.״ אמר איתן במבט רצחני אל עבר הברמן, הוא משך בכתפי והוביל אותי ליציאה.

״מופע מצוין לקהל עשית שם.״ הוא אמר מנענע את ראשו, ״אני עשיתי אתה זה שלא נתת לי לירות לו בראש או לחרוט לו את הביצים.״ אמרתי מגלגלת את עיניי, ״אני לא צריך שמועות מיותרות במועדון הזה חוץ ממה שיש כבר.״ אמר איתך מכניס אותנו אל המכונית שלו.

התיישבתי במקומי על יד מושב הנהג ואיתן ישב במושב הנהג מתניע ומתחיל לנסוע בכביש הישר, ״לפי מה שהבנתי מארס אנחנו אמורים להתחתן?״ הוא שאל בחוסר עניין, לא מעניין אותו והוא מזלזל חצוף.

״כן אנחנו כן.״ אמרתי מנסה לשמור על רגשותיי בתוך בטני, מצד אחד אני מתגעגעת אל איתן הישן מצד שני אני הרבה יותר חזקה ממה שהייתי ולמדתי על עצמי בעקבות הפגיעה.

״אנחנו נציג שנית בפניי הטורקים את חוזה הנישואים ואם הם יאשרו ההסכם יבוצע.״ אמר איתן לא מביט בי פעם אחת. ״חשוב לי להדגיש שזה נישואי נוחות לא מתוך אהבה בלה, מה שלא היה בנינו בעבר זה לא אותו דבר. הנישואים שהולכים להיות עכשיו זה רק מנישואי נוחות.״ המשיך לומר איתן בקול רובוטי, אני בטוחה שהתקווה שבלבי נשברה לחלוטין לגבי איתן הישן. הוא אפילו לא מנסה להחזיר את המצב לקדמותו, הוא לא מנסה אפילו להבין איך אני מרגישה!

השתתקתי מובכת מלדבר, מה להגיד? שהייתי טיפשה ושחשבתי שבאמת נוכל לחזור להיות יחד? שהוא באמת יוכל להתאהב בי שוב? לעזעאל בלה כמה את טיפשה.

״האוטו שלי נשאר במועדון.״ אמרתי משנה את הנושא, ״אחד מהחיילים יביא אותו.״ אמר איתן חונה את המכונית בבית. נמאס לי שמשאירים אותי ואת עמליה בחוץ ואני מתייאשת כבר מהמצב.

״אני רוצה לעזור למצוא את סופיה תפסיקו להשאיר אותי ואת עמליה בחוץ.״ אמרתי מיישרת מבט אל פרופיל פניו, ״תנו לנו לטפל בזה במקום עוד דאגות.״ אמר איתן יצא מהאוטו ונכנס הביתה. נהדר נשארתי לבד, בלי עזרה או מידע בנושא. אבל אני הולכת לעשות משהו בנושא.

שני פרקים ביום!❤️