עבודת הסיוט שלי🔪

פרק 14 - מפלצת שיכורה

בלה

״אני בדרך.״ אמרה סופיה וניתקה את השיחה.
ניגשתי אל הסלון רואה את עמליה עסוקה בטלפון מתכתבת ומחייכת.

״עמליה את מוכנה לעזוב את הטלפון
ולעזור לי לארגן את הבית?״ שאלתי בכעס.

עמליה גלגלה את עינייה ואמרה ״למה?״
״כי סופיה מגיעה.״
״אז מה היא רגילה.״ היא ענתה וחזרה אל הטלפון שלה. אלוהים הילדה הזו מוציאה אותי מדעתי.

״עמליה תקשיבי לי טוב או שאת קמה עוזרת לי וחוזרת לברייס או שאני מעיפה לך את הטלפון לקיבינימט.״ איימתי.
היא נאנחה שמה את הטלפון בצד בכעס וקמה ״מה את רוצה?״
״קודם כל נסדר את המטב, תשטפי כלים ואני הולכת לפנות לנו מצעים.״ אמרתי.

עמליה נאנחה ״למה לעזעאזל אני חיה עם חולת ניקיון.״ היא גנחה.
״זה גנים מאמא תאשימי אותה.״ אמרתי מגלגלת את עיניי ורצה אל חדרי לפני שהיא תתעצבן.

הוצאתי את מצעיי הכחולים ושמתי לבנים, מתחתי את הסדין מיטה וקיפלתי את השמיכה. הוצאתי את הציפית של הכרית מכניסה אחת חדשה שהודעה מופיעה על מסכי.

איתן: מה את עושה יפיפייה?

בלה: מה קרה לשמירה? היא לא עובדת בחמישי?

איתן: בבית לא אבל אני תמיד שומר עלייך

גלגלתי את עיניי מחייכת אל הטלפון.

בלה: עוד מעט סופיה באה ואתה?

איתן: ענייני מאפייה עם הבנים, אני מתגעגע אלייך.

בלה: נפגשנו בחמש עכשיו שמונה איתן

איתן: אני צריך אותך בכל שעה ביום.

פאק הפרפרים שיש בתוכי.

בלה: תתמודד בלעדיי? לקצת?

איתן: אני חושש שלא.

בלה: אני אבוא להלוויה.

איתן: את חייבת לבוא.

גיחכתי וסגרתי את טלפוני עוברת אל מיטתה של עמליה.

סיימתי לסדר את מיטתה של עמליה, עשיתי מכונת כביסה וטיאטתי את חדרי ושל עמליה. עמליה עשתה את הכלים שטפה את רצפת המטבח וזרקה את הזבל.

מצויין הכל נקי. נקישה נשמעה על הדלת ועמליה הלכה לפתוח. אני הלכתי אל המטבח מכינה שוקו לשלושתינו.

אני תמיד אהבתי שוקו יותר מקפה חם וכך גם עמליה
ומסתבר שסופיה.
״היי.״ אמרה סופיה, מתיישבת בשולחן פינת האוכל.
״היי.״ השבתי מגישה שלוש שוקו ועוגיות בצלחת.

עמליה לגמה מהשוקו וחייכה ״לגמרי טעם של בית.״
גיחכתי מהשפם שוקו שנוצר לה מהחלב והיא הורידה בחיוך עם ידה את החלב.

״נקי פה כל הכבוד.״ אמרה סופיה בחיוך.
״הכל באשמתה אני לא אחראית לשום דבר היא גררה אותי.״ אמרה עמליה והצביעה עליי.
״הבית היה זקוק לריענון.״ אמרתי מרימה את ידי מודה באשמה.