חוויתי אינספור נשיקות בחיי. נשיקות מנסיכות מנוסות שהיה זה מובן שהן מתכננות להמשיך לשלב הבא, נשיקות מנסיכות מנוסות פחות, ששפתיהן קפאו וכשהתנתקנו מהנשיקה היה אפשר לראות בברור את חיוכן, כאילו השיגו פרס נחשק, נשיקות מנסיכות שסתם רצו לבדוק, ונשיקות מנסיכים אחרי שאבי היה הולך, כמעט אף פעם לא רצוניות. אני חושב שהספקתי לנשק גם אל רוח אחד, שמצא אותי מושך במיוחד.
הנשיקה עם אליוס הייתה הנשיקה הכי גרועה שלי. שפתיו הורודות ניתחו בשלי, גופנו צמודים. הוא קם ישר, ממלמל 'סליחה' וגם 'שמשות אדירות, איך זה קרה לי?'. היא הייתה גרועה מכיוון שהוא עוזרי, היא הייתה גרועה בגלל שהיא קרתה בטעות והיא הייתה הכי גרועה בגלל ששפתינו התנתקו.
לחיי להטו, אך נראה שמצבי לא היה טוב משל אליוס.
עיניו הכחולות ברקו, אך השתדלתי לא להביט בהן.
הוא עדיין בהה בי במבט מתנצל, ומעטה ורוד-אדמוני כיסה את לחייו, בחלקים שלא היו מוסתרים בשיער.
הוא צריך להסתפר.
לא יכלתי לעמוד עוד בשקט הנבוך, אז רק הסתובבתי על עקבי והלכתי חזרה פנימה, חוזר לרעש הבלתי נסבל של המסיבה.
רציתי לקבור את עצמי.
לא- יותר טוב.
רציתי להמשיך לנשק אותו, לעזאזל.
ניערתי את ראשי, מתקדם אל עבר שולחן המשקאות, בוחר בכוס גבוהה וצלולה.
ניגשתי לאחיו של אליוס שנראה כאילו הוא לא זז ולו לרגע קט משולחן המשקאות.
קריאס, אולי?
''סליחה, קאריוס, איזה משקה זה?''
''זה קראסיוס, למען האמת.''
''אוי, אני מתנצל!''
'' זה שיכר אגסים, כמדומני. זה די טעים, תנסה את זה''
''כן, זה מה שתכננתי לעשות''
''תהנה לך''
''גם אתה''
הסתובבתי ללכת, אבל אז הוא דיבר שוב
''ראית את אליוס?''
''אני חושב שהוא עדיין בחוץ''
''עדיין? למה, מה קרה קודם?''
''אמ''
הסמקתי קלות
''דיברנו קצת''
''הבנתי.''
קראסיוס מהנהן באטיות דרמטית, ולבסוף פוצה את פיו.
''אתה יכול ללכת עכשיו, אם אתה רוצה. אני אלך למצוא אותו''
❀ ❀ ❀
אני מפלס את דרכי בקהל האנשים אל מאיה, שנראה שהצליחה לרכוש לעצמה כמות מכובדת של חברים.
YOU ARE READING
under the sun (עברית)
Romanceכולם מכירים את אפולו. הוא אל השמש, הוא נגן מחונן, הוא צעיר יפה תואר, והוא מנהל מאות סיפורי אהבה במקביל. עד שהוא פוגש את יקינתון. יקינתון, נסיך צעיר ושובה לב, יפיפה אפילו יותר מאפולו עצמו, הוא חכם, רגיש, ובודד. עד שהוא פוגש את אפולו. אתם בטוחים כרגע...
