היה זה יום מיוחד בארמון, ויום מיוחד עוד יותר במקדוניה כולה.
אנשי העם המקדוני הורשו להידפק על דלתות הארמון, ולהיכנס לראיון עם המלך, הנסיך, אנשי הארמון ואף חבריהם.
נסיכת נקסוס, לוקאס מיור, חזרה לארמון בכדי לעמוד לצידו של הנסיך המקדוני, כרכרתה מלווה בצרחות התלהבות של נשות וגברי העם, המעריצים את הנסיכה המוכשרת.
התאריך המיוחל- יום ההולדת השש עשרה וחצי של הנסיך, התקרב בצעדי ענק, וכולם רצו להכיר את משפחת המלוכה טוב יותר.
אחרי הכל, תיהיה זו אחת מהן שתיכנס לארמון ותגורר בו.
הם רצו להכיר את חבריו הקרובים, שייתכן וישבו איתם בסעודה מפוארת או באיזה נשף מצומצם בבוא היום.
הם רצו להכיר את אביו של הנסיך יפה התואר, שייתכן שיום יבוא והוא יהפוך לבן ביתם.
היו שמועות שמגיעה גם המוזה קליאו- אמו של יקינתון, שלא נראתה בין בני תמותה מאז יום היוולדו של הנסיך.
האם אפשר להאשים את העם על התרגשותו?
כל אחד בתורו לבש את מחלצותיו היפות ביותר, ונעמד בתור שהתמשך עד לקצה שביל האפר שממול לשערי הארמון הענקיים.
בראש התור עמד בחור בלונדיני אשר נראה ששיערו נקצץ על ידי אדם לא מקצועי במיוחד, עיניו כחולות כמו השמיים עצמם והוא עותה על פניו הבעה זעופה. ככל הנראה עמד שם מאז עלות השחר בכדי לתפוס את המקום הראשון בשורה, אך ייתכן שהבעתו קשורה במקצת אל אותה קבוצה אדירה של בנות ובנים כאחד, שעמדו ממש מאחוריו והתלחששו בקול נרגש על כך שהוד מעלתו הנסיך יקינתון צריך לקבל חבטה הגונה בראש מנסיכת נקסוס.
הנער היה צריך להמתין רק עוד קצת, כי דקות ספורות לאחר שאותם אנשים התלחששו בהתרגשות נשמע צלצול פעמון עז, ואז "רק רגע!"
ומיד לאחר מכן הופיע הנסיך מעבר לשער הברזל, והקולות השתתקו.
"אפתח את השערים בעוד רגע קל. אני מתנצל, אבל לא כל התור הזה יוכל להיכנס מיד."
הנסיך בהה לעבר הקהל. ואז הוא טרח להביט בו, וזיהה את הנער הבלונדיני. "אליוס! באת!"
הוא פתח את השער, והאנשים החלו להסתער.
כדרך פלא אף אחד מהאנשים במקום לא נרמס מתחת לרגליהם של אותה חבורה נרגשת, ומיד אחרי שהיא נכנסה בשלמותה אומנתו של יקינתון כאילו הופיעה מהאוויר.
"שקט! כל מי שעוד לא נכנס, שימתין בסבלנות." היא לא צעקה, אבל קולה הידהד באזור, והאנשים כיבדו את סמכותה של האישה המבוגרת.
כל ברי המזל שנכנסו הלכו לארמון, כאשר הנסיך ואומנתו בראש, לצידם הבלונדיני כחול העינים ומאחוריהם הנערים והנערות. נערה חומת שיער עם קצוות ססגוניים בדיוק לחשה "גם אני רציתי לשאול את זה!" ונתנה כיף לילד החיוור שעמד לידה.
בקצה המסדרון חיכתה להם נסיכת נקסוס, חיוך גדול פרוש על פניה והיא קוראת "הא! אז לא הברחת אותו לחלוטין!" ואז רצה לעבר הנסיך בצעדים קלילים ומחבקת אותו.
כעבור רגע או שניים היא מתרחקת ממנו. באותה קלילות ועם אותו חיוך היא סוטרת לפניו של הנסיך, ואז ממלמלת בשמחה "הגיע לך."
נשמעים גל של צחקוקים מכיוון שאר האנשים (חוץ מהאומנת שמביטה בבלונדיני במבט זועף, משום מה), ואז הם נעמדים מחוץ לטרקלין, איפה שהנסיכה חיכתה להם קודם לכן.
הנסיך פונה אל הנערים והנערות ואומר "עכשיו אני וחברי ניכנס, ואתם תבואו בתורכם. שאתם פה תפנו אלינו בשמותינו. אני יקינתון, היא מאיה וזה אליוס. ליוויה פה לעזרה, אם מתעורר צורך. אבי יצטרף עוד מעט, ולמרות השמועות, אמי לא תבוא, אני כמעט בטוח."
הוא פונה אל החדר. הבלונדיני והנסיכה הולכים בעיקבותיו, וליווה מהנהנת לאחת הנערות, שבאה אחריהם.
שהם בתוך החדר יקינתון פונה אל הנערה.
"שלום!" הוא מחייך בהטיית ראש.
"יש לך שאלות שתרצי לשאול?"
הנערה מביטה בו במבט מרוכז, ועונה "כמובן." נראה כאילו היא באה לעבוד.
"-
❀✹❀✹❀
יש לכן שאלות לשאול?
משהו שרציתם להבין איך הוא עובד, מי עושה מה, מה קורה מאחורי כל דבר, זאת ההזדמנות שלכן!
זוכרים את כל הנערות שמחכות מחוץ לדלת? אלו אתם!
נענה על הכל, מקטן ועד גדול.
יהיה כיף☀️
נ.ב- ניסיתי לעשות את זה דו מיני, אבל בכל אופן, הכל פונה לכלל המינים.
הנישואים הם הדבר היחיד שפונה רק לנשים, כיוון שביוון העתיקה היית יכול לקחת לך מאהבים, אבל תדמית של אישה טובה וראוייה היא במקום הראשון (לעיתים אף יותר מאישה אחת, כפי שאפשר לשים לב). אז אם למישהו עלו תהיות בנוגע לזה, זה מכוון.
YOU ARE READING
under the sun (עברית)
Romanceכולם מכירים את אפולו. הוא אל השמש, הוא נגן מחונן, הוא צעיר יפה תואר, והוא מנהל מאות סיפורי אהבה במקביל. עד שהוא פוגש את יקינתון. יקינתון, נסיך צעיר ושובה לב, יפיפה אפילו יותר מאפולו עצמו, הוא חכם, רגיש, ובודד. עד שהוא פוגש את אפולו. אתם בטוחים כרגע...