המשפחה שלי מעולם לא הייתה מדהימה.
אבי היה קר ומטיף, וכל מחמאה שקיבלתי ממנו הגיע בליווי קמצוץ של 'מדוע לא היית טוב יותר'. הוא לימד אותי שאושר בא אחרי התדמית, ושאם אתה לא טוב במה שראוי שתהייה טוב, אתה לא טוב בכלל.
הוא הסביר לי שכאשר אתה עושה משהו, פחות ממושלם לא יכול להיחשב.
והוא צדק, כמובן. לאנשים האחרים לא אכפת למה לא עשית את זה טוב, לא אכפת להם שזה קשה. אתה צריך לעשות את מה שאתה צריך לעשות, כיאה לנסיך.
אמי הייתה המוזה קליאו, ולא ראיתי אותה מאז שהולידה אותי.
וכבן למוזה, אין שום דבר שאני יכול לעשות שהיא לא עשתה טוב יותר.
אני אפילו לא כישרוני בלחימה או תחום מועיל כגון זה, שיכל להיות שונה ומיוחד בהשוואה אליה.
אני בטוח שהיו לי אחים, שכן אבי נהג להתהולל עם נשים רבות בזמנו, ואמי לא הייתה טובה יותר.
ייתכן שאני הילד היחיד שגדל במשפחה אוהבת, כיוון שקליאו הייתה חשובה מספיק בכדי לשמור את בנה בארמון.
הם מעולם לא ביקרו ומעולם לא שמעתי את שמם, אבל לא הצטערתי על כך. יכול מאוד להיות שהם שומרים לי טינה.
אבל ליוויה- היא הייתה כמו האם מעולם לא הייתה לי, רכה ודואגת ומבינה.
כמו האב שאבי לא ניסה בכלל להיות. חכמה, מלמדת וקשוחה.
היא הייתה כמו אח לעת צרה. תמיד שם בשבילי, יודעת עליי יותר ממה שאני יודע על עצמי.
לא יכול להיות שהיא הלכה.
לא יכול להיות שהיא, לא המשפחה האמיתית שלי.
לא יכול להיות שלמרות המספר הגדול להדהים של אלים שנמצאים בקרבתי לאחרונה, אף אחד מהם לא יוכל להחזיר אותה.
למה דווקא לי זה קורה?
דווקא שהייתי שמח?
❀ ❀ ❀
''אני יכול לעזור?''
זה היה אליוס, שכאשר הבין שאני לא מתכוון לזוז בזמן הקרוב ממיטת האפריון שלי, עלייה שכבתי בייאוש הולך וגדל.
כבר לא היו לי דמעות, אז לא יכלתי לשחרר את העצב שלי דרכן.
''להביא לך משהו?''
''תביא לי את ליוויה'' מלמלתי, והוא נאנח.
''אני לא יכול, זוכר? אני לא האדס''
''אז תדבר עם האדס''
''הוא לא מאוד מחבב אותי''
''אה''
❀ ❀ ❀
''אולי בכל זאת?''
הפעם זה הייתי אני שאמר זאת, אבל שום דבר אחר לא השתנה.
עברה שעה, ואני נמצאתי באותו מקום, חושב על כל הדברים שעשיתי עם ליוויה.
נזכרתי בפעם הראשונה שניגנתי בנבל- כמה צורם ונורא זה נשמע, ובכל זאת היא הייתה שם, מסבירה לי בעדינות איך להחזיק אותו נכון.
''אני לא יכול לעשות עם זה שום דבר, אני מצטער''
❀ ❀ ❀
זה כבר היה חסר טעם.
אליוס התייאש מיאושי והלך, ממלמל משהו על לסדר לה לוויה ראויה.
לא היה טעם לחשוב על זה, לא היה טעם לבכות מכמה שהיא חסרה לי.
זה לא יחזיר לי אותה לעולם, היא תישאר לנצח מדשדשת בשאול, בודדה.
אני אשאר לנצח בודד, משכבר לא תהיה לי את משפחתי.
לא הייתה שום דרך שבה הייתי יכול להחזיר את השעות הרבות שלי עם ליוויה.
הכל כבר לא חשוב.
YOU ARE READING
under the sun (עברית)
Romanceכולם מכירים את אפולו. הוא אל השמש, הוא נגן מחונן, הוא צעיר יפה תואר, והוא מנהל מאות סיפורי אהבה במקביל. עד שהוא פוגש את יקינתון. יקינתון, נסיך צעיר ושובה לב, יפיפה אפילו יותר מאפולו עצמו, הוא חכם, רגיש, ובודד. עד שהוא פוגש את אפולו. אתם בטוחים כרגע...
