ביקור אולימפי
מרהיב זו כן מילה
איכסה זפירוס
האוויר שרק כשהדיסקוס חתך אותו כמו בסכין
הדיסקוס נחת בידי המושטת
"איך אתה מרגיש היום?" שאלתי את יקינתון
"הא?" הוא תפס את הצלחת והשליך חזרה "למה?"
אני לא בטוח שרק למי, אבל הדיסקוס ריחף בנינו הלוך וחזור "וכי אני רוצה לדעת איך אתה מרגיש היום. זו שאלה, אז אתה אמור לענות עליה"
"כן, אפולו... זה לא הבחור שרצח עם אחותו ארבע עשר ילדים רק כי הם העליבו את אמא שלו?"
"זה היה הגיוני אז וזה הגיוני גם עכשיו, אף אחד לא צוחק על אמא שלי ויוצא מזה הדבר הזה" אני עדיין זוכר איך הילדים נראו אחרי שאחותי סיימנו להפוך אותם לגושי פחם וקרח "חוץ מזה, לא ענית על השאלה שלי"
"אני די בסדר, אני מניח. היו הרבה עליות וירידות, אבל החיים שלי די נהדרים כרגע כשהם אמרו וצחק.
הדיסקוס חלף מעל ראשי כי דעתי הוסחה בגלל הניצוץ שהופיע בעיניו (פתק עצמי: קשר עין כשמשחקים - רע. עין בזמן נשיקה - מטריד קשר עין קשר אמיתי כי אנחנו כל כך מאוהבים - טוב)
רצתי להביא את הדיסקוס וזרקתי אותו שוב באוויר
✹✹✹
עוד באותו יום לקחתי את היקינתון לאולימפוס
זה לא היה מתוכנן.
שאלתי אותו "היית רוצה לראות את האולימפוס?" הוא השיב "זה מותר?" "טוב, אני אל"וככה זה היה.
"הרבה יותר גדול פה איך זה נראה מלמטה" הוא אמר
הוא צדק, כמובן מלמטה האולימפוס נראה כמו סתם הר, אפילו לא הררי כזה גבוה בהשווה להרים מחוץ ליווןאבל מפה, מהפסגה, זו הייתה עיר שלמה, והכל היה יפה יותר העצמים היו גבוהים ומרשימים יותר העננים היו רכים יותר הפרחים היו צבעוניים יותר.
האולימפוס בהחלט הרגיש כמו בית (אחרי דלוס. דלוס נמצא במקום הראשון)
נערה עם שיער שחור ומתמשך כמו הלילה הופיעה, ועיניה היו שני ירחים
ארטמיס.
יכולתי לזהות את אחות התאומה בכל דמות
YOU ARE READING
under the sun (עברית)
Romanceכולם מכירים את אפולו. הוא אל השמש, הוא נגן מחונן, הוא צעיר יפה תואר, והוא מנהל מאות סיפורי אהבה במקביל. עד שהוא פוגש את יקינתון. יקינתון, נסיך צעיר ושובה לב, יפיפה אפילו יותר מאפולו עצמו, הוא חכם, רגיש, ובודד. עד שהוא פוגש את אפולו. אתם בטוחים כרגע...
