פרק 27- אפולו

63 12 49
                                    

לא בלתי נסבל
טוב יותר מנרקיסוס
סגול ובולט

"רציתי לדבר איתך על משהו" יקינתון קד מול אביו "זה בקשר לאליוס"

השקפתי עליהם מפינה רחוקה בחדר הכס, מסווה את עצמי בין העמודים והחשיכה.

יקינתון ביקש שלא אבוא, אבל הייתי חייב לראות איך זה מתנהל
הייתי חייב לראות את הזעזוע בעיניו של המלך כשישמע (זה תמיד החלק הכי משעשע)

"מה בקשר אליו?"

"הוא- "
"אתה מפטר את הילד? רעיון מצויין, הוא באמת בלתי נסבל"

טוב, זה כאב

"מה? לא! זה פשוט ש... אני גיליתי משהו שיכול להשפיע על העבודה שלו כאן"

"אם זה לא מונע ממנו לבצע את המשימות הבסיסיות שלו, אתה סתם מבזבז את זמני" המלך רטן

"ואם זה משהו שיכול לגרום לך לעבוד בשבילי?" הופעתי מאחוריו

המלך הזדקף לרגע והסתובב אלי בהפתעה, ואז הוא צחק ופנה שוב ליקינתון "לא אמרת לי שהוא מדבר שטויות"

"זה כי לא נתת לי לסיים" הוא סינן בתשובה "אבל אליוס די קיצר את מה שרציתי להגיד לך"
"להגיד לי מה? שאני צריך לעבוד בשבילו?"
"טוב, לא לעבוד בשבילי" אמרתי "אין לך את ההכשרה המתאימה בשביל זה. אני כן אמליץ על כבוד ולפחות הקטקומבה בשנה. וחיוך. כן, אני חושב שלא יזיק לך לנסות חיוך מדי פעם"

"העיניים שלך" אמר המלך
"מה איתן?"
"הן שונות, הן- הן בצבע זהב"
"או, לא שמתי לב" 
מובן ששמתי לב (פתק לעצמי: עיניים זהובות עושות את העבודה)

"אני חושב שאתה מפחיד אותו, אפולו" יקינתון גיחך
"באמת?" כמובן שאני מפחיד אותו! "אני כל כך מצטער" אני בכלל לא מצטער, כל כך כיף להפחיד אותו
אני מת על המשחק הזה!

"א- אפולו?"
"עכשיו אתה מתחיל לקלוט!" קראתי "יקינתון, עושה רושם שאבא שלך לא כזה איטי אחרי הכל"

"אתה ממש נהנה מזה, נכון?" יקינתון שאל
"אני נהנה מזה, אני נהנה מבני תמותה, אני נהנה מבנות תמותה, אני משתדל להנות כמה שיותר באלמוות שלי. אני פחות נהנה מזפירוס כרגע, הבחור פשוט לא מבין רמזים, אבל אני בטוח שאפשר לסדר את זה"

"א- אני יכול להגיד לו, אם יגיע עוד פעם, שהוא לא רצוי בארמון" המלך אמר, וכעבור רגע נוסף הוסיף "אדוני"

אני מת על המשחק הזה!

"אתה יכול? טוב, זה יהיה מעולה!" אמרתי לו "וגם, אם זה לא יותר מדי לבקש, אשמח אם תגיד למשרתים לא להפריע כשיקינתון ואני משוחחים"
"אלא אם זה ממש חשוב" הוסיף יקינתון
הנהנתי "אלא אם זה ממש חשוב"

"כמובן, כמובן! משהו נוסף?"
"לא, לא כרגע" אמרתי "אבל נודיע לך אם נצטרך" אחזתי בידו של יקינתון והתרחקנו מהמלך.

"אתה ממש נהנת מזה" יקינתון העיר, אבל החיוך נשמע בקולו
"ברור שנהנתי. בלי להעליב, אבא שלך הוא די חלאה"

"בבקשה אף פעם אל תגיד את זה ליידו"
"אני אפולו, הוא לא יכול לעשות שום דבר"

"אתה שוב פעם עושה את הדבר הזה עם העיניים" הוא נאנח
"אני לא חייב לעשות את זה"

"זה לא מפריע לי, אני פשוט אוהב את העיניים הכחולות שלך" הוא אמר "אין פה הרבה אנשים עם עיניים בצבע הזה, והן מאוד הולמות אותך"
"זה נכון, הן מאוד הולמות אותי"
"אתה יודע, שמעתי שלפני כמה שנים היה בחור בשם נרקיסוס שהיה מאוהב בעצמו ובסוף טבע והפך לפרח" יקינתון ציין "השמועה מספרת שגם לו היו עיניים כחולות"

"מי שהפך אותו לפרח יכל לעשות יותר טוב"
"איך אתה יכול להגיד את זה? אלו חיי אדם"
"אני יודע, פשוט, אם אני הייתי צריך ליצור פרח הייתי דואג שהוא יבלוט גם בגלל המראה שלו, לא רק הסיפור. בחייך, אתה לא באמת יכול להסתכל על הפרח ולהגיד שמי שיצר אותו נתן מאה אחוז"

"אז אם אתה תצטרך ליצור פרח יום אחד, איך הוא יראה?" יקינתון שאל
בחנתי אותו לרגע "איך אתה תרצה שהוא יראה?"
הוא צחק "כמה זמן אתה מתכוון להמשיך להפיל עלי את המשימות שאני מפיל עליך?"
"אם זה תלוי בי, לנצח"

הפנים שלו האדימו, ואני צחקתי
"אתה יפה כשאתה מסמיק"
"תשתוק"
"תכריח אותי"
"אני אדחוף נרקיסים מזורגגים לגרון שלך"

"לא הכיוון שעליו חשבתי, אבל אני לא אמנע ממך לנסות" חייכתי אליו
הוא חייך חזרה "אתה אידיוט"

התקדמנו לכיוון החדר של יקינתון
"לא ענית לי, איך הפרח שלך יהיה יותר טוב?" הוא שאל
"אה... הפרח שלי יהיה סגול" אמרתי והתיישבתי על מיטתו "אז הוא יבלוט הרבה יותר מנרקיס"

הוא התיישב ליידי "אז בולט זה מה שאתה רוצה?"
 "מה רע בבולט?"
"לא רע, אבל סגול בולט לא הופך פרח ליותר טוב"

"אוח, תעזוב את זה" צנחתי לאחור "כשאצור פרח יותר טוב מנרקיס אתה תראה"

הוא צחק ונשכב ליידי, ונקישה נשמעה על הדלת
"אני יכולה להיכנס?" נשמע קול נשי מחוץ

"יש לך אפשרות לחזור מאוחר יותר?" יקינתון שאל

"לא אדוני, זה חשוב"
"בסדר, תיכנסי"

הדלת נפתחה כל כך באיטיות שהיא חרקה, ודרכה נכנסה משרתת קטנטנה שעיניה הכהות היו פעורות
"ה-הוד מעלתך, קרה משהו"

 הוא שלח אלי מבט כאילו אומר "מה עשית?"
השבתי לו מבט שאומר "שום דבר, אני נשבע בי"

"מה קרה?" הוא שאל אותה
קמתי ונעמדתי ליידו

"ליוויה, הוד מעלתך. היא- היא מתה"

under the sun (עברית)Where stories live. Discover now