under the sun (עברית)

פרק 38-יקינתון

החיים שלי, של כולם, הם כמו השמש.

 אנחנו נעים הלוך ושוב סביב הארץ, דבר שגדול וחשוב מאיתנו, מקווים שאותו הדבר יהיה מרוצה מאופן התנהלותנו איתו.

לפעמים אנחנו שמחים, אנחנו במרומי השמים, על גג העולם. 

לעיתים אנחנו עצובים, מתקרבים לאדמה בגבולות העולם בעדינות, מנסים להיחבא אל הכלים, שלא ישימו לב אלינו.

לפעמים, אנחנו כמו הזריחה- מתחילים את היום בהתרגשות ובשמחה, מעוררים וממלהיטים את כל מי שקרוב, שידע שהכל יכול היום להשתנות.

אבל הימים האחרונים היו כמו שקיעה-

אור השמש היפייפה מאיר על העולם, הכתום הרומנטי והמתוק של השקיעה מלטף כל נים מנימי נפשנו. 

גוון השקיעה היה כמו תחושת החיבוק החם מאליוס, והאור הקלוש והנפלא היה כמו נשיקה רכה.

''תגיד, אליוס, איך השמש ממשיכה לזוז אם אתה כאן איתי?''

ראשי נח על ירכיו של אפולו, וידיו ליטפו ברכות את שיערי.

''אמ, הסוסים שלי יודעים להסיע את הרכבה בכוחות עצמם'' 

היינו בשדה גדול, עוד פלא שהוא מצא בשבילי, שכלל לא ידעתי שקיים.

''אז מה בעצם אתה עושה שאתה שם למעלה?''

הוא עבר ללטף את פני, מעביר בקלילות את ידיו על לחיי.

''מחפש אותך''

הוא ריפרף עם ידו על שפתי, והנחתי עליה נשיקה קטנה.

''אני- אבל לא ידעת שאתה הולך לראות אותי''

הוא חזר ללטף את שיערי, בדרך פלא לא נתקל באף קשר או סבך.

''אולי הרגשתי את זה, אני לא יודע. אני בדרך כלל בכלל לא מצטרף למרכבה''

לקחתי את אחת מידיו אל ידיי, מחזיק אותה ומצייר עליה עיגולים עם אגודלי.

''אז מה אתה עושה שאתה באולימפוס?''

הוא חייך אליי, נראה יפייפה גם מהזווית הזאת.

''אני עושה דברים עם האחים שלי, מפריע לאלים אחרים, מפריע לאנשים אחרים''

אף פעם לא שמתי לב שכשהוא מחייך, החיוך עושה לו קמטים קטנים בזוויות העיינים.

''הו, נחמד''

העניים שלו מאוד כחולות, עם ניצוצות קטנים של זהב בתוכן.

''כן''

הוא הניח נשיקה על מצחי

''יש משהו שתרצה לעשות עכשיו?''

חייכתי אליו חיוך קטן

''אותך''

הרבצתי לו על הירך, קם ממנו.

''נו באמת, תהיה רציני. בוא נעשה משהו''