Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

שיחות אפלות במסדרון אפל~27

לאחר שסיריוס חזר מהריתוק, ג'יימס וסיריוס אכלו את ארוחת הערב המהירה ביותר מכל תלמידי גריפינדור ומיהרו אל חדר המועדון כדי שסיריוס יוכל לחשוף את הפתעתו לג'יימס. כשהגיעו למעונות. סיריוס שלף את הסניץ' מכיסו בפריחה. עיניו של ג'יימס התרחבו מהתרגשות. "סניץ' אמיתי!" הוא קרא בהתרגשות, וסיריוס הפיל את הכדור הזהב הקטן לתוך ידו של ג'יימס, מחייך. "וואו. זה כבד יותר ממה שדמיינתי," הוא אמר, מעביר את אצבעותיו סביב הכדור הקטן ושוקל אותו בזהירות על כף ידו. זה הרגיש נוח כמו בביתו. בעודו בהה בו, הכדור הקטן פרש את כנפיו ורפרף בין אצבעותיו של ג'יימס. "מאיפה יש לך את זה?" הוא שאל והרים את מבטו.

"מצאתי את זה בחדרי ההלבשה," אמר סיריוס, די גאה בעצמו.

"זה לא סוג של גניבה?" שאל ג'יימס, לחוץ.

"יש להם המון סניצ'ים, אני בטוח שרק אחד לא יחסר. בנוסף זה לא שגנבתי אותו באמת, נכון? הוא עדיין בשטח בית הספר."

ג'יימס הנהן, להוט לקבל כל תירוץ שיאפשר להם לשמור על כדור הכנף הקטן. הוא חייך אל סיריוס. "עד השנה הבאה, כשנוכל להתנסות באמת, נהיה כמעט מקצוענים מחורבנים!" הוא הביט סביבו וחצה במהירות את החדר כדי להיות מול סיריוס והשליך את כדור הכנף הקטן לעברו.

סיריוס הושיט את ידו וחטף אותו, אבל הוא התקרב והתעופף עם זמזום כנפיים מהיר, מתעופף סביב החדר. "מהר, תתפוס את זה!" סיריוס צחק וקפץ למיטתו.

ג'יימס קפץ על המיטה שלו, ואז עבר בקפיצה לזו של רמוס, מזנק על המזוודה הכבדה של רמוס ומנופף בזרועותיו על ראשו נואשות כשהסניץ' עובר. "בשם מרלין, גם מהיר יותר ממה שדמיינתי," ג'יימס הגיב.

"הצלחתי!" סיריוס צעק. הוא נחת בחבטה חזקה על מיטתו של פיטר פטיגרו ונפל מהצד השני.

ג'יימס צחק שרגליו של סיריוס התרוממו מעל צד המיטה, "אתה יכול כבר עכשיו להפוך להיות מקצוען עם מהלכים שכאלה."

"גם אתה יכול," ענה סיריוס, משפשף את ישבנו כשהוא צחק בחזרה על ג'יימס, שהיה תקוע בין מיטתו שלו לבין זו של רמוס, זרועותיו מתנופפות באוויר.

כשרמוס ופיטר חזרו לחדר המעונות כמעט שעה מאוחר יותר, רמוס הזעיף את מצחו לנוכח הבלגן של הכריות המבולבלות ומטוסי נייר שהבנים זרקו זה על זה בניסיון להפיל את הסניץ' מהאוויר.

"מה שניכם עשיתם?" הוא שאל ולסתו נפלה, "הבלגן הזה!"

"סיריוס השיג לנו סניץ'," אמר ג'יימס בנהימה כשהפיל את עצמו מהמיטה של רמוס לרצפה.

"ג'יימס עדיין לא תפס אותו," אמר סיריוס מהמיטה. הוא ויתר לפני זמן מה ופשוט נתן לג'יימס לקפוץ ממיטה למיטה בניסיון לתפוס את זה בעצמו.

"ברור שמשהו לא בסדר עם הסניץ' הזה," אמר ג'יימס בחמיצות, שרמת השעשוע שלו מהסניץ' ירדה בהתמדה ככל שלקח זמן רב יותר ללכוד את הדבר בזמן שהוא התקרב. "הוא מתרחק מאיתנו כאילו הוא נעלב מאיתנו או משהו." הוא קימט את מצחו. "לאן זה נעלם עכשיו?" הוא הביט סביב.