Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

מיפוי בחצות~36

מזג האוויר חיכה שליל כל הקדושים יסתיים כדי להתחיל במתקפה על הטירה, הבנים התעוררו ב1- בנובמבר וגילו שהשטחים של הוגוורטס מצופים בן לילה בשכבה קלה של שלג. אפילו לא מספיק כדי לכסות את הדשא במלואו. הם הסכימו שאחרי שתי שכבות, הם ייצאו החוצה בהפסקה שלהם לארוחת צהרים וינהלו קרב כדורי שלג. אבל עד ששיעור בהגנה מפני אומנויות האופל הסתיים, השלג נמס בשמש של אחר הצהריים. "שיעורים מחורבנים," התלונן ג'יימס, דוחף את משקפיו במעלה אפו וזעף באכזבה. "תמיד הורסים את כל הכיף," אפילו כשהם חצו את השטח אחרי ארוחת הצהריים, פנו לחממות של תורת הצמחים, הם עדיין לא מצאו מספיק שלג לקרב, אם כי סיריוס הצליח לגרד בדיוק מספיק כדי לזרוק כדור מלוכלך בגודל של תפוז לעבר פיטר פטיגרו. שרקד כשחלק מהשלג התפרק והחליק במורד הגב שלו מתחת לגלימתו.

"אנחנו צריכים להתגנב הלילה מהחדר מועדון ולראות אם אנחנו יכולים להוסיף עוד דברים למפה שלנו," הציע סיריוס בשקט בזמן שהם עבדו על חילוץ מוגלה של בובטובר. הוא הסתכל על האחרים בחיוך נלהב.

"כן," הסכים ג'יימס, "אני אומר לך, חייב להיות יותר דברים בקומה השלישית. מעולם לא מצאנו משהו שמחבר בין המשרד של פרופסור וירדי אל המטבחים דרך המרכז, כמו האחד שפליץ' משתמש בו לפעמים. חייבת להיות איזו דלת או חדר שפספסנו."

רמוס בהה כבר מלא זמן בבובטבר. "אולי אנחנו בכלל לא צריכים לצאת בלילה," אמר.

"אתה מפחד מפליץ', נכון?" דרש סיריוס.

רמוס הניד בראשו, "לא, אני פשוט לא חושב שזה רעיון חכם במיוחד. לך ולג'יימס כבר יש מספיק ריתוקים ומרלין יודע מה יקרה אם מקגונגל תתפוס את שניכם מחוץ המעונות באמצע הלילה."

ג'יימס משך בכתפיו, "אז אנחנו מקבלים ממנה ריתוק נוסף ומספר נקודות יורדות מגריפינדור. מה שאנחנו עובדים עליו זה לטובת הדורות הבאים של גיריפינדור!" הוא אמר בלבביות. "זה שווה כמה נקודות!"

רמוס משך בכתפיו, "אני פשוט לא חושב שזה רעיון טוב, זה הכל."

"אז תישאר במעונות," אמר סיריוס.

רמוס לא ענה.

פיטר דיבר במקום, ברור שראה את ההזדמנות שלו להיות מועדף יותר מרמוס פעם אחת. "אני לא חושב שזה רעיון כל כך נורא," הוא אמר והציץ ברמוס במעין מבט מתנצל, לפני שהעניק לסיריוס וג'יימס אחד בעל אופי מרדני.

"ובכן, טוב, אם כך," אמר סיריוס, וחשב שאם פיטר יצטרף הוא יכול להוות השחת דעת מעולה, אם יצטרכו לברוח מהר. "תבוא, ורמוס יכול להישאר בחדר המועדון של גריפינדור כמו חתולה מיוחמת."

"אני לא חתולה מיוחמת," אמר רמוס בלהט, "פשוט לא בא לי לשבור את החוקים ושיגרשו אותי מפה!" הוא הפנה את מבטו לבובטובר וכשהפעמון הודיע על סיום השיעור, הוא קם והתרחק, השאיר את שלושת האחרים מאחור בעודו מיהר לצאת מהחממה.