Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

אורח בשולחן גריפינדור~13

בבוקר הבא, שלושת הבנים ירדו אל האולם הגדול כדי לאכול את ארוחת הבוקר לפני השיעורים הראשונים, למרות שזה לקח די הרבה זמן להעיר את רמוס משנתו. פיטר, שעדיין נחר, גם, הם השאירו מאחור, לקח להם כל כך הרבה זמן להעיר אותו כך שהם חשבו שפשוט כדאי להם להשאיר אותו לישון ושהוא יתעורר מתי שבא לו. מה שלקח להם אפילו יותר זמן היה למצוא את האולם הגדול בלי עזרתו של ביליוס וויזלי. הם נאבדו כבר מספר פעמים בין מסדרונות ארוכים, כולל האחד עם הפסל הגורגויל המפלצתי, לפני שהם מצאו את האולם הגדול. ג'יימס קלט את לילי אוונס שהייתה כבר בשולחן של גריפינדור, יושבת עם חבורה של תלמידות השנה השנייה ומדברות, הפנים שלה היו יותר מוארות וקלילות מאשר שהיו אתמול בערב. היא התבוננה לעבר הבנים כשעברו לידה, ג'יימס אמר, "בוקר." היא גלגלה את עיניה והסתובבה בחזרה אל הבנות.

תופסים מקומות בשולחן, סיריוס הניח כמה פנקייקים בצלחת שלו בזמן שג'יימס ערבב בקערתו סוגים שונים של דגני בוקר, רמוס הרים לצלחתו חתיכות בייקון צלויות ולגם מספל הקפה החם שלו. הבנים אכלו בדממה בזמן שהאולם התחיל להתמלא, רועש ככל שתלמידים מתחילים להצטרף לארוחה לאחר שירדו מהמעונות. ביליוס וויזלי הגיע לקראת סוף הארוחה, ומאחוריו נמצא פיטר פטיגרו, הוא התיישב ליד רמוס, שהיה ממול ג'יימס וסיריוס, וטפח על גבו של רמוס בחוזקה מה שגרם לרמוס כמעט להפיל את ספל הקפה. "איך היה הלילה הראשון שלכם?" ביליוס שאל. "הייתי בשוק, אתם הייתם ערים כל כך מוקדם, עצרתי ליד החדר שלכם כדי לדעת אם תרצו עזרה בלמצוא את הדרך. מזל, פיטר עדיין ישן. הוא היה מפספס את השיעור הראשון," הוא צחק.

פיטר היה האדים בפניו וחטף אוכל במהירות לתוך הצלחת שלו והתחיל לאכול בזריזות.

"לא רצינו להעיר אותך, חבר," ג'יימס הסביר.

"אתה נחרת כמו דרקון," סיריוס הוסיף, "כל הלילה חלמתי שאני מותקף על ידי דרקון עצבני!"

פיטר הפך אדום יותר אם זה היה אפשרי, ולא ענה.

לפתע שמעו קריאת ינשוף, הבנים הרימו את מבטם וגילו תקרה מלאה בינשופים, ממלאים את האולם הגדול, מפילים עטיפות מכתבים לתלמידים. בובו נחתה עם מכתב לג'יימס וחטפה פרוסת טוסט לפני שחזרה למצב של תעופה. סיריוס המשיך לבהות, מחכה לינשוף המשפחתי. דולף, שיפרוץ דרך החלון, אבל הוא לא הגיע. הגבות של סריוס השתפשפו אחת בשנייה. "אמא שלי לא כתבה לי," הוא אמר מודאג. "אז, היא בטח עדיין לא שמעה שהתמיינתי לגריפינדור"

"אל תגיד שאתה מאוכזב שלא קיבלת צרחן," ג'יימס אמר, בזמן שהוא קורע את העטיפה בשיניו.

"טוב... אולי לא" סיריוס הגיב. למרות שהוא סוג של מאוכזב, כמה מוזר זה להיות מאוכזב ממשהו שכזה. את האמת אמא שלו העדיפה להתרחק ממנו מאז התקרית ה'צפיית מוגלגים' והוא קיווה שאחרי כל הקטע של המיון אולי היא תיתן לו טיפה של תשומת לב- גם אם הייתה שלילית. אבל אם הוא לא כתב לה אז איך היא בכלל תדע? אבל בעוד שהוא מנסה למצוא את התשובה לשאלה הוא הרגיש מישהו מאחוריו מסתכל עליו והסתובב.