Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

גלאי קסם אפל~23

אתה יודע שהמקום הזה צריך מפה מחורבנת?" קרא סיריוס.

זה היה יום שני, והם אבדו בניסיון למצוא את דרכם אל שיעור ההגנה מפני אומנויות האופל. לרמוס לא היה מושג בגלל שהוא מעולם לא היה בשיעור, לאחר שהיה 'חולה' הקודם, ולאף אחד מהבנים האחרים לא היה מושג לאן הם נעלמו. הם תמיד עקבו אחרי לילי לכל שיעור בעבר.

"מפה הייתה מסדרת לנו את הדרך יופי יופי," ג'יימס הסכים, מביט נסער במעלה ובמורד המסדרון. "מרלין, כולם נראים אותו הדבר, לא?" הוא שאל.

"אני חושב שראינו את הדיוקן הזה בעבר," אמר רמוס, והצביע על ריבוע קטן על קיר ובו אביר עם סוס פוני שמנמן. האביר זה עתה נזרק ממקומו והוא ניסה לטפס בחזרה, אך השיריון המשיך להיתקע במשענות האוכף של בסוס.

פיטר הרים את מבטו אליו, "כן. סר קדוגאן."

"סר קדוגאן הצולע," מלמל סיריוס. "אוי! ברצינות!" הם בדיוק עקפו פינה ומצאו את עצמם בפתח המדרגות שהובילו שוב אל אולם הכניסה. הם חזרו לנקודה הזו כמה פעמים.

ג'יימס הביט בשעונו. "אנחנו די באיחור."

רמוס קימט את מצחו. "לעולם לא אלמד שום תיאוריה הגנתית בקצב הזה."

"הנה אתם!" הבנים הסתובבו ומצאו את פרופסור תותמן ניגש מאחוריהם, לילי אוונס נגררת אחריו, נושאת קופסא מתחת לזרוע אחת. "חיפשנו אתכם," הוא אמר בעליצות.

"גם אנחנו חיפשנו אתכם." אמר ג'יימס.

פרופסור תותמן נופף להם, "הכיתה שלנו בחוץ היום," הוא אמר והוביל את הדרך.

הבנים ירדו במורד המדרגות עם פרופסור תותמן ולילי, מעבר לאולם הכניסה ויצאו אל השטח. זה היה יום בהיר של תחילת הסתיו, כזה שמבטיח בריזה קרה. לילי משכה את שרוולי הסוודר שלה מעל ידיה וסיריוס חיכך את כפות ידיו זו לזו. פרופסור תותמן הוביל את כולם למטה אל האגם, שם היה עץ אלון גדול והם הניחו את עצמם מתחתיו על הדשא ופרופסור תותמן הניח את המזוודה שנשא על הקרקע.

"הסיבה שהבאתי אותכם לכאן היא כדי שאוכל להראות לכם כמה מגלאי הקסם האפל שיש לי שפשוט לא יעבדו במקומות שקרובים כל כך לתלמידים אחרים בטירה," אמר. הוא הושיט יד אל תא המטען ושלף חבורה של מכשירים מבריקים, שרמוס זיהה את חלקם לאחר שראה אותם בעבר במשרדו של דמבלדור. פרופסור תותמן העמיד אותם על המזוודה עבור שהתלמידים יוכלו לראות אותם. היה משהו גדול בצבע כסוף שנראה כאילו הוא מרחף על צירו, מבריק כמראה, אך נראה שיש עליו דברים שנראים טיפה כמו קשקשים, ועוד כמה דברין בעלי צורה מוזרה שג'יימס היה להוט לבדוק מקרוב. הוא ישב מאחורי פיטר פטיגרו, שסירק את שיערו הבלונדיני אפרורי כלפי מעלה באותו הבוקר, בניסיון לגרום לו להיראות מבולגן יותר, כמו ג'יימס, אבל רק הצליח להפוך אותו ליותר גושי.