Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

ארוחת ערב מצומצמת~28

זה לא היה אתגר עבור ג'יימס לגרום לפיטר פטיגרו לקבל את ההתנצלות על העלבון שג'יימס גרם לו. לקח דקה עד שארבעת נערי השנה הראשונה של גריפינדור לשגרה לאחר התקרית המסתורית עם הסניץ', למרות שג'יימס המשיך להתעקש שיש משהו מטופש באופן שבו התנהג הסניץ' בעוד האחרים טענו שלא היה שום דבר מקולקל בו, רק האגו של ג'יימס.

הדאגה הגדולה יותר שלהם הייתה לעבוד על המפה, שג'יימס וסיריוס הציגו בנימה הרבה יותר רצינית ברגע שהבנים המשיכו לדבר. סיריוס הציע להם לעבוד יחד ברגעים הפנויים ולנצל אותם לחקירת הטירה והמפלס, בכל פעם לסמן את הסיבובים והמסדרונות השונים שהם נתקלים בהם. מה שהם לא סמכו עליו היה שפע של זמן הליכה שהיו צריכים להשקיע לכל קומה בטירה. הם בילו שעות ביום הראשון ואפילו לא כיסו את כל הקומה הראשונה לפני שנאלצו לוותר עליה כדי ללכת לארוחת הערב באולם בגדול.

"לעזאזל" ג'יימס מלמל כשהתיישבו בספסלים לאורך שולחן גריפינדור, "בקצב הזה נסיים את השנה השביעית לפני שנסיים את המפה."

"חבל שאנחנו לא יכולים לצאת בלילה," הגיב סיריוס, "זה יעשה את זה הרבה יותר קל לבצע דברים מבלי שכולם כל זהמן יפריעו בדרך." זה נכון שהם נעצרו כמה פעמים כשחלפו על פני תלמידי גריפינדור המבוגרים שרצו להגיד שלום לג'יימס, שעדיין היה קצת מפורסם בזכות הפעלולים שלו על המטאטא.

"אנחנו נתפס ונזרק לריתוק על ידי פליץ'," אמר רמוס. "אני לא יודע מה איתכם אבל אני ממש לא רוצה ריתוק עם פליץ'. מרלין יודע מה הוא היה רוצה שנעשה שם!"

"גם אני לא," אמר פיטר.

"קרוב לוודאי שהיית מקרצף את השירותים," ממלמל סיריוס, מתעלם לגמרי מפיטר.

ג'יימס קימט את מצחו, "חבל שאין איזו דרך שאנחנו יכולים ללכת בלי להיראות."

"בשביל זה אתה צריך להיות בלתי נראה," אמר סיריוס.

רמוס צחק. "בהצלחה להטיל את הלחש הזה על חבר שלך, אתה עדיין עובר על התפיסה שלה בוינגארדיום לביוסה, נכון?"

"וינגארדיום לביוסה!" אמר סיריוס והעביר את שרביטו לעבר המזל של רמוס, שהתעוות קלות אך לא זז.

"העיקר הכוונה, סיריוס," אמר רמוס.

היום שלמחרת היה אותו הדבר- שיעורים, עוד שיעורים, חקירת הטירה, ארוחה, שיעורי בית, ארוחה... וגם היום שאחרי התנהל כך.

זה היה ארוחת הצהריים ביום חמישי, רגע לפני שיעור התעופה של גריפינדור-סלית'רין, שהיה מרגש מאוד בשביל הבנים.

הבנים ישבו ליד השולחן, אכלו סנדוויצ'ים וצ'יפס וצחקו על המבט על פני של פרופסור מקגונגל כשהבינה שפיטר הצליח להפוך מקל גפרור לעיפרון, רק כדי לגלות שהמחק של העיפרון דליק יותר ממה שהם צריכים להיות. היא כמעט עצרה את עיניה מהלם, הבעה שג'יימס הציג הציור לאחרים עם פרמטרים טיפה מוגזמים לפרצופה. נשמע שיעול נוהם מאחוריהם וכל הארבעה הסתובבו להסתכל על אמן השיקויים הגדול, הוראס סלאגהורן, בוהה עליהם מגבוה.