Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

הסוד של רמוס לופין~31

השעה הייתה שתיים לפנות בוקר כשלילי התעוררה לפתע מחלום. היא שכבה במיטה, בוהה בתקרה, שם שובל של אור הירח חתך את החושך, מנסה להתמצא מחדש עם המקום שבו היא נמצאת. בחלומה, היא הייתה ביער האסור.

ורכבה על גבו של אייל יפיפה. האייל היה חמים וגדול והוא ניחם אותה כמו שאף פעם לא אירחו לה חברה נעימה ובטוחה לפני כן. היא לא ידעה לאן הם הלכו או למה הם רצים ביער, אבל היא הייתה שלמה לחלוטין עם החיה עצמה, כל עוד היא שם, היא בטוחה. היא חיבקה את השמיכות אל החזה ונשמה עמוק יותר את האוויר ההפכפך של הסתיו.

בחדר המועדון נשמע קול שהעיר אותה שוב. היא הבינה שהצליל כנראה היה מה שהעיר אותה מלכתחילה ותהתה מה זה. היא התגלגלה מהמיטה ונעלה את נעלי הבית שלה, והתגנבה מחדר השינה שלה לראש המדרגות שהובילו למעונות של הבנות. כשהיא מציצה מעבר לקצה, היא ראתה דמות צועדת דרך חור הדיוקן- זה היה אחד מבני השנה הראשונה.

"כמובן שזה הם," היא לחשה בכוח. "מתחמקים לאנשהו..." ספוגה בכעס, היא מיהרה לרדת במדרגות, נחושה לעצור אותם כי הם בטוח ייתפסו ואז זה ייגרר להורדה של מלא נקודות עבור גריפינדור, היא מזהה שהיא לא השיגה את הפער וגרמה להם לחזור וללכת חזרה מיטה. צעדיה של לילי היו כמעט דוממים כשהיא מיהרה לתפוס את דלת חדר המועדון לפני שנסגרה לגמרי והיא הציצה אל האפלה שמעבר לחור הדיוקן. היא לא ראתה איש שם במסדרון.

היא היססה, פחדה שיתפסו אותה במסדרונות, אבל הבינה מהר שהיא יכולה פשוט לומר שניסתה למצוא מורה להתריע. היא זחלה דרך החור ועברה במהירות במורד המדרגות אחרי הבנים, כועסת שהם גורמים לצרות כאלה.

בפעם המאה, היא תהתה למה לכל הרוחות היו שמים אותה עם חברים כל כך נוראים לכיתה. למה היא לא יכלה להיות מבוגרת בשנה ולהיות בשנה עם אליס בל? השנה בשנייה של גריפינדור הייתה מלאה באנשים כל כך מעניינים ונחמדים, אפילו הבנים היו נחמדים יותר. אבל לא, לילי אוונס הייתה תקועה עם ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר בתור חבריה לכיתה, היא גלגלה את עיניה בחושך ומיהרה קדימה.

היא שמעה צעדים והיא מיהרה להדביק את הקצב, בטוחה שזה אחד מחבורת בנים- כנראה של פיטר, מכיוון שהוא נראה הכי איטי מבין ארבעתם, והסביר שיעשה משהו טיפשי כדי לא להיתפס. הם כמעט הגיעו לאולם הכניסה, והיא דאגה שבכל המרחק הזה החזרה לחדר המועדון תהיה מסוכנת כמעט כמו להמשיך קדימה, כי איפשהו בטירה הישנה והגדולה ההיא ארבו גברת נוריס וארגו פליץ', שרק חיכו לתפוס אותם. שכולם יגורשו. היא דמיינה מה פטוניה תגיד אם היא תסולק לפני ליל כל הקדושים! כמה הוריה יהיו מאוכזבים!

לפתע, הם היו בגרם המדרגות המפואר ולילי שמעה את המדרגות חורקות ועמדה לרדת אחריהם ולגלות את עצמה כאשר הבחינה, למרגלות המדרגות, אלבוס דמבלדור. היא קפצה לאחור מאחורי המעקה, אסירת תודה על החשיכה שמילאה את מסדרון הקומה הראשונה והסתירה אותה, והתכופפה כדי לצפות בין השלבים. על המדרגות, היא שמה לב, הייתה רק דמות אחת ו- הפתעה נתפסה בגרונה- זה היה רק רמוס לופין, בלי שלושת האחרים.