Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

מה קורה לפרופסור תותמן~49

"מה?"

"כלום," ענה ג'יימס, והסתובב במהירות אל הצלחת שלו.

זה היה היום החופשי האחרון שהיה לתלמידים בחגים לפני שהשיעורים היו אמורים להתחיל בבוקר וכולם היו באולם הגדול מוקדם, כולם חזרו מהטיולים שלהם הביתה מחג המולד. רמוס ישב מול ג'יימס וסיריוס בשולחן גריפינדור, אוכל במהירות וברעב, כשהוא הרים את מבטו וראה את ג'יימס בוהה בו במבט מוזר על פניו.

"לא, תפסיק את זה, ג'יימס, מה קרה?" שאל רמוס.

ג'יימס הניד בראשו וחזר שוב אל הצלחת.

"כנראה פשוט עייף מהנסיעה לכאן," אמר סיריוס ופיהק רק כדי לגבות את דבריו. "זו נסיעה ארוכה מלונדון. מה שבטוח אני עייף ממנה, למשל, לא ישנתי טוב בלילה, כל הזמן הרגשתי כאילו אני עדיין ברכבת, כמעט יכולתי להרגיש את הצלצול של הפלדה מתחת למיטה שלי כששכבתי ער, אפילו."

ג'יימס הנהן, "זה נכון." הוא אמר, מפהק גם הוא, לאחר שנדבק מזה של סיריוס.

"יותר נכון הייתם ערים כל הלילה," מלמל פיטר, שהיה חמוץ למדי, כועס על עצמו על כך שנרדם לפני שהבנים יצאו ועשו את שלהם. הוא רצה להוכיח להם שהוא מגניב ומהנה בדיוק כמוהם. הוא רצה להראות שהוא יכול לעמוד בקצב ולהיות חבר טוב לתכנן איתו תוכניות סודיות ולעשות מה שהם עשו אחרי חצות ביחד.

רמוס הרהר והניח את הכף שלו, תופס את כוס מיץ הדלעת שלו והסיט את מבטו, עיניו נעות על פני האחרים באולם הגדול. שולחן צוות המורים היה עמוס בכל החשודים הרגילים- אבל עיניו פנו ישר אל תותמן, שישב במקומו, בוהה מטה בצלחתו, נראה קצת יותר רזה ממה שהוא נראה בדרך כלל, גלימותיו המעוצבות קצת עקומות. הוא פנה ישר אל שלושת הבחורים האחרים. "ג'יימס," הוא אמר, "קיבלת את המכתב ששלחתי לך במהלך החג?"

ג'יימס הרים את מבטו מהדייסה שאכל, ופניו היו תערובת של רגשות והמבט הטיפשי הזה שהוא נתן לרמוס כל הבוקר. סוף סוף, ההתלהבות הזאת נגמרה. "כן," הוא ענה, מביט מעבר לכתפו לשולחן הצוות. "אז הבנת כבר מה תותמן זומם?"

רמוס הניד בראשו.

"תותמן מה?" שאלו סיריוס ופיטר באותו הזמן.

כשרמוס הבין ששניהם לא מכירים את הסיפור, הוא עדכן בשקט את סיריוס ופיטר על איך הוא זיהה את פרופסור תותמן מתגנב אל הצינוקים ואיך לוציוס מאלפוי וסוורוס סנייפ התגנבו אליו ותפסו אותו מנסה להבין מה תותמן עשה.

"זה לא טוב," מלמל סיריוס. "לא טוב בכלל..."

"אולי סתם התחשק לו ללכת לשירותים בפרטיות?" הציע פיטר.

"אני אומר לך, קרה משהו מוזר, משהו שלא רצו שאני אהיה עד לו ועכשיו תסתכלו על תותמן. הוא חולה או משהו כזה. נראה מעוות ומבוהל." רמוס הניף יד לעבר שולחן הצוות.