Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

נביחות~39

"אז כמה רחוק הגעתם בינתיים עם המפה?" רמוס שאל כשארבעת הבנים אספו את חפציהם למחרת בבוקר, והתכוננו לרדת לארוחת הבוקר שלפני השיעורים. הוא אסף נוצות וקלפים ודחף לתוך התיק עם ספרי הלימוד שלו.

"הוספנו גרם מדרגות," ענה ג'יימס. "ואז הפריע לנו דמבלדור והחליט להחזיר אותנו לחדר המועדון."

רמוס השתתק, צמרמורת עברה בו. "דמבלדור?" הוא שאל, עצבים דוקרים ממש מתחת לעורו, "מה לעזאזל דמבלדור עשה בשעה ההיא?" רמוס ניסה לצחקק, אבל הוא לא ממש הצליח להוציא את זה בכוח.

סיריוס התבונן ברמוס מקרוב, ממלא את התיק שלו בציוד.

"אין לי מושג," ענה ג'יימס, "היינו בארון, התחבאנו. לא יכולתי לראות או לשמוע שום דבר."

רמוס נשם לרווחה. הוא ידע היטב, כמובן, מה דמבלדור זומם לרגע חולף, הוא חשש שהראש שלו הולך התפוצץ. הוא חטף את שרביטו מהשידה.

"ובכן," אמר סיריוס, כשהוא שומר את עיניו בזהירות רבה מעיניו של רמוס, "אני לא הייתי בארון."

"נכון," אמר ג'יימס, הסתובב תוך כדי שהוא קשר את נעלי הספורט שלו, "שכחתי שלא היית איתנו. שמעת משהו?"

הבטן של רמוס התהפכה כמה פעמים.

סיריוס הרים את מבטו ופגש את עיניו של רמוס לרגע מתוח. "לא שמעתי כלום." הוא משך בכתפיו. "אולי דמבלדור בדיוק יצא לטיול נחמד לאור הירח."

רמוס חש בחילה.

"אנחנו נאחר," ייעץ פיטר. הוא עמד על פתח הדלת חצי רגל בחוץ.

"אנחנו באים, אנחנו באים," קרא ג'יימס, קפץ ממקומו ומיהר החוצה אל הדלת בעודו מניח את התיק שלו על גבו.

סיריוס הסתובב, שבר את קשר העין שלו עם רמוס, ומיהר אחרי ג'יימס, קפץ על המעקה ורכב עליו למטה כדי להכות את רגליו בתחתית. רמוס זז באיטיות, בנוקשות, בטנו התכווצה. "אתה בסדר?" פיטר שאל. "אתה נראה חיוור."

"רק עייף," ענה רמוס.

סיריוס יודע? הוא תהה, או שהוא סתם משחק בו? הוא לא ידע איך להסביר את מה שסיריוס עושה ולא ידע מבלי לשאול אותו על הסף והוא פחד לשאול כי אם סיריוס לא ידע, לשאול אותו תהיה דרך בטוחה לעזור לו להבין את זה. אבל למה אחרת הוא היה יוצר קשר עין כה חד? או עוקץ לגבי הליכה לאור ירח.

רמוס היה מאוד לא רגוע וקפצני כתוצאה מכך, זו הסיבה שהוא די נבהל כאשר תלמידת סלית'רין בשנה השנייה דפקה לו על הכתף במהלך ארוחת הבוקר ותחבה מעטפה בפניו. "מפרופסור סלאגהורן," היא אמרה זמן קצר לפני שעזבה ללא כל הסבר נוסף.

"מה זה?" שאל ג'יימס שמסביב לפה שלו מרוח חמאה וריבה מהצנימים שהוא אכל.

"לא יודע," ענה רמוס ופתח את המעטפה. הוא הציץ במורד השולחן וראה שלילי קיבלה את אותה המעטפה, זהה לחלוטין, מאותה תלמידת סלית'רין. "בטח משהו במועדון הסלאגס," הוא אמר בחוסר ידיעה.