Marauders ~ הקונדסאים [שנה א']

סוורוס באמצע~15

"לילי חכי!" סוורוס התעלם מהצחוקים של חבריו לכיתה, דחף את המטאטא שלו לידיה של נערת סלית'רין הקרובה אליו, ורץ אחרי לילי, גלימתו מתנדנדת סביב קרסוליו, מה שגרם לו למעוד בדרכו במעלה הגבעה. הוא השיג אותה ואחז במרפקה, עצר אותה. מאחוריהם, התלמידים דשדשו אל מחסן הציוד ומניחים את המטאטאים במעמד. "את בסדר?" הוא שאל כשהיא עמדה מולו.

מעבר לכתפו של סוורוס, היא יכלה לראות את ג'יימס, עומד בדיוק היכן שהשאירה אותו, מחזיק את שני המטאטאים באגרופיו, בוהה בה. סיריוס דיבר איתו וג'יימס הנהן. "אני שונאת אותם, סוו," היא אמרה בחום. "הבנים האלה פשוט נוראים ומלאים בעצמם. הדרך שבה הם מתייחסים אלייך היא פשוט-" לילי הנידה בראשה. "אני שונאת אותם."

סוורוס נאנח.

"הלוואי והייתי הולכת איתך לסלית'רין," אמרה לילי. "אני כבר כל כך מתגעגעת אלייך."

מתעב את עצמו, סוורוס חייך אליה, הידיעה שהיא מתגעגעת אליו גרמה לו להרגיש טוב יותר. הוא דמיין לעצמו כמה דמיונות פרועים שלה צוחקת בסערה בחדר המשותף של גריפינדור כשסיריוס בלאק מספר בדיחות אכזריות של 'סניוולוס סנייפ'. "גם אני מתגעגע אלייך," הוא אמר לה. הוא הציץ לאחור וראה שהכיתה כבר סידרה את המטאטאים המקומם במחסן והיו בדרכם במעלה הגבעה, כולל ג'יימס וסיריוס, והוא אמר, "יאללה, בואי נכנס פנימה לפני שהם עולים לכאן". הוא משך אותה בידה לתוך בית הספר, הם חלפו על פני האולם הגדול, יורדים במדרגות האבן שהובילו למסדרון חשוך. הם המשיכו לקצה המסדרון עד שמצאו עוד מדרגות, וסוורוס הוביל אותה בערך באמצע הדרך למעלה לפני שהתיישב על אחת המדרגות וטפח על המקום לידו. "הנה, לא יטרידו אותנו כאן," אמר לה.

היא הביטה סביבה, "מה זה המקום הזה?"

"זה המרתף," הוא הסביר, "פה מתקיימים שיעורי שיקויים, כאן למטה, בחדר ממש מעבר לפינה. המדרגות האלה עולות למחסן שיקויים של המאסטר." הוא הצביע על דלת עץ גדולה מאחוריו.

לילי הביטה, ואז הסתובבה וסוורוס, "מה אם מאסטר השיקויים יבוא?"

"הוא לא יעשה זאת," אמר סוורוס. "אין שיעורי שיקויים אחר הצהריים."

לילי הנהנה. היה חשוך, קר וההרגשה הייתה לחה ורטובה, למרות שלא היו מים במרתפים, אבל היא תעשה כל מה שנדרש כדי לראות את סוורוס, היא הניחה. היא הרימה את מבטה אליו. "אתה אוהב את סלית'רין?" היא שאלה.

"אני מתאר לעצמי שזה הרבה יותר טוב מגריפינדור עם העלובים המטופשים האלה," סוורוס נהם.

"יש לי חדר במעונות משלי," אמרה לו, "כולו רק לעצמי." היא גרמה לזה להישמע יותר מרגש ממה שהיא באמת הרגישה לגבי זה. "ואני הכרתי מישהי מהשנה השנייה, קוראים לה אליס בל."

סוורוס קימט את מצחו, "היא בוצדמית," אמר.

"מה?" לילי הביטה בו מבולבלת.