היי!,לפני שתתחילו את הפרק,מחר אני מוציאה ספר חדש בנוסף לזה,קוראים לו ״תישאר איתי״. הוא יהיה הספר הראשון מתוך דואט,ואני מבטיחה לכם שהכתיבה משתפרת שם יותר!
אם אתם רוצים טיזר קטן,העלתי את זה לעמוד שלי בטיקטוק (coralbooks).
ועכשיו לפרק🤍🤍
אורורה
אני וג׳וליה יושבות בדיינר,הרבה זמן לא היינו ביחד רק שנינו אז קבענו להיפגש ולדבר קצת. אני שותה מהמילקשייק שלי ומסתכלת על ג׳וליה,היא מסתכלת עליי כאילו היא בוחנת אותי או משהו.
״את נראת... שמחה יותר,את יודעת?,משהו בך השתנה.״ היא אומרת לי בחיוך קטן ואני משיבה לה בחזרה ״זה משהו רע?״ היא ממהרת להניד בראשה בביטול.
״מאז הבחור הזה שנכנס למאפייה זה התחיל,יש משהו שאת רוצה לספר לי?״ היא שואלת בהתגרות ואני מגחכת ״עדיין לא יצא לנו לדבר על זה,אני לא יודעת איך להגדיר אותנו,אם אנחנו זוג או לא״.
״לדבר?״ היא מסתכלת עליי בבלבול ואז ממשיכה,״חשבתי שאמרת לי פעם אחת שהוא אילם או משהו״ אופס,לאו אמר לי שהוא בנתיים לא רוצה שאף אחד ידע שהוא מדבר,אסור לסמוך עליי עם סודות.
״זאת אומרת,בשפת הסימנים״ אני אומרת מהר בניסיון להשכיח ממנה והיא מהנהנת בהבנה. ״נו,אז מה איתך?.לך אין איזה בחור מסתורי?״ אני אומרת.
״בחור לא..אבל בחורה״ היא אומרת וממשיכה את המשפט והעיניים שלי נפערות.״מה?!״ ג׳וליה ממהרת להסתכל סביב לראות שאף אחד לא מקשיב והיא משתיקה אותי.
״אל תגלי לאף אחד אבל״ היא אומרת ואני מהנהנת במהירות,עדיין בהלם. אנחנו ממשיכות לדבר ולשתות מהמילקשייקים עד שלפתע אני שמה לב לקמרון שנכנס בדלת ביחד עם אנזו וג׳ייסון.
הוא מסתכל סביב כאילו הוא מחפש משהו עד שעיניו נוחתות עלינו והוא מחייך כאילו הוא מצא את מה שהוא חיפש,ג׳וליה עם הגב אליהם ולא מבינה על מה אני מסתכלת עד שהיא מסובבת את ראשה לאחור ועיניה נפערות.
״אין מצב!,לא לא לא״ היא אומרת אבל זה מאוחר מדי כי הם הצטרפו אל התא שהתיישבנו בו ועכשיו אנחנו מצטופפים.
קמרון מניח את ידו סביבי ומושך אותי אליו לחיבוק,״אני מניח שהתגעגעתן אלינו״ הוא קורץ לי וג׳וליה מגלגלת את עיניה.
לפני שהיא מספיקה להגיב לו בעקיצה הוא לוקח לה את המילקשייק ושותה ממנו,״היי!,זה היה שלי!״ היא אומרת לקמרון בכעס ואנזו וג׳ייסון שיושבים איתה צוחקים.
״אני יכול לפצות אותך...״ אנזו אומר לה בחיוך והיא מכה את כתפו בגלגול עיניים ונשענת לאחור,״באנו לכאן כי זאת הייתה הוראה של הבוס.״ קמרון אומר לי ואני מסתכלת עליו בבלבול.
״אני חושב שאת חייבת לי כמה הסברים ריי ריי,את מסובבת את הגבר הזה על האצבע הקטנה שלך.״ אני מרגישה שהפנים שלי הופכות לאדומות והוא מתחיל לצחוק,הטלפון שלי מצלצל ואני מוציאה אותו מכיסי
לאו: היום,שעה 7,אצלי בבית.
אני מחייכת להודעה וקמרון מסתכל עליי בבלבול ומנסה להציץ לי בטלפון אבל אני מסתירה,בחודש האחרון שאנחנו יוצאים הבנתי כמה הוא יכול להיות קנאי ושתלטן קצת,זה דיי מתוק.
אם היו אומרים לי לפני 3 חודשים שהגבר הקר הזה בסוף יהפוך להיות גבר כזה מתוק,הייתי צוחקת להם בפרצוף. אבל אם הוא ישמע שאני קוראת לו מתוק הוא ידחוף אותי למים שוב.
לאחר שעה בערך נפרדתי מכולם ונסעתי עם קמרון הביתה,אני מחליטה ללכת לבקר את ההורים שלי לפני שאני אלך אל לאונרדו,הרבה זמן לא ביקרתי אותם.
YOU ARE READING
יופי נצחי
Romance״על מה אתה חושב?״ אני שואלת אותו בסקרנות,כשאני מניחה את ראשי על החזה שלו ומקשיבה לפעימות ליבו,כשהחזה שלו עולה ויורד בקצב אחיד. ״על העתיד,איך שהחיים יראו אחריי הכל״ הוא אומר לי ומסתכל לתוך עיניי. ״ואיך יראה בדיוק העתיד שלך לאונרדו רומני?״ אני שואלת א...
