אורורה
אני מסדרת את המאפים על המדפים לפי הסדר,ג׳וליה כרגע במטבח מסדרת שם לפני שהחנות תפתח עוד מעט.
כשאני מסיימת לסדר הכל הטלפון שלי מהדלפק מצלצל ואני ישר ממהרת אליו,וכשאני רואה שזאת סתם התראה לא חשובה אכזבה ממלאת את גופי.
לאונרדו מתעלם ממני בזמן האחרון,הוא לא עונה לשיחות או להודעות ואני רוצה לדעת אם עשיתי משהו לא בסדר אבל אני לא יכולה לחשוב על דבר אחד כזה.
אני מחליטה לחייג אליו שוב,הטלפון מצלצל כמה פעמים אבל כשאני רואה שאין מענה אני מחליטה לוותר,אני משנה את השלט בכניסה מ״סגור״ ל״פתוח״.
היום עובר במהרה וכשהמשמרת שלי נגמרת אני יוצאת,נפרדת מג׳וליה וקמרון והולכת לאיפה ששמתי את האופניים שלי,לא היה לי חשק היום לנסוע באוטובוס אז החלטתי להוציא סוף סוף מהמחסן את האופניים הישנות שלי.
אני מתחילה לדווש לכיוון הבית ומסתכלת מדי פעם אחורה לוודא שלא עוקבים אחריי. אחריי כמה דקות של רכיבה אני מאטה קצת את הקצב כי הרגליים שלי מתעייפות.
כשאני מציצה אחורה אני רואה טנדר לבן שנוסע אחריי,אני זזה קצת הצידה עם האופניים כדי לתת לו לעקוף אותי אבל הוא לא עושה את זה.
אני מתחילה קצת לדווש מהר יותר ואני מתעלמת מהטנדר,אני שומעת שהוא מתחיל להתקרב אליי קצת יותר מדיי,אני פונה שמאלה במקום ימינה כדי לוודא שהוא לא באמת עוקב אחריי אבל כשאני מציצה שוב הוא נוסע אחריי אבל הפעם ממש מכוון אליי,כאילו שהוא מנסה להעיף אותי מהכביש.
אני מדוושת מהר ומהר ומנסה לאבד אותו מהדרך,אני מציצה שוב פעם לאחור כדי לוודא שאיבדתי אותו אבל האופניים שלי נתקעות במשהו ואני עפה קדימה,ברגע שאני נופלת הטנדר עוקף אותי וממשיך בשלו.
״אאוץ...״ אני ממלמלת בכאב כשאני שמה לב לשריטות שעל ידיי,אני מסתכלת על המכנסיים שלי ורואה כתם של דם שמתחיל להתפשט על המכנס יותר ויותר.
אני לוקחת לעצמי כמה דקות להירגע ואז אני הולכת לעבר האופניים ההרוסות שלי ורואה שכבר אין טעם לנסות לדווש שוב.
אני מוציאה את הטלפון מהכיס ורואה שגם הוא מרוסק.
אני נאנחת ולאט לאט מתחילה ללכת ברגל לכיוון הבית.
אחריי כמה דקות של הליכה מתחיל גשם,אלוהים פשוט יודע איך להפוך את היום שלי ליותר ויותר טוב.
אני מתחילה למהר עם הצעדים שלי למרות הכאב אבל רכב שחור ומוכר עוצר לידי. אני נעצרת גם,הוא פותח את חלון הרכב ואני רואה את לאונרדו שמסמן לי להיכנס.
YOU ARE READING
יופי נצחי
Romance״על מה אתה חושב?״ אני שואלת אותו בסקרנות,כשאני מניחה את ראשי על החזה שלו ומקשיבה לפעימות ליבו,כשהחזה שלו עולה ויורד בקצב אחיד. ״על העתיד,איך שהחיים יראו אחריי הכל״ הוא אומר לי ומסתכל לתוך עיניי. ״ואיך יראה בדיוק העתיד שלך לאונרדו רומני?״ אני שואלת א...
